1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000



2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000



3
00:00:13,638 --> 00:00:16,599
פיטר מקדונלד:
בסדר. מוּכָן? בסדר, דיוויד?

4
00:00:16,641 --> 00:00:18,601
גלגל מצלמות!

5
00:00:19,310 --> 00:00:21,646
-מפעיל המצלמה: מהירות.
-עוזר במאי:
מהירות המצלמה!

6
00:00:21,688 --> 00:00:23,565
פיטר:
ואקשן!

7
00:00:23,648 --> 00:00:26,484
♪♪

8
00:00:26,526 --> 00:00:29,571
(נהמות, מתנשפות)

9
00:00:29,654 --> 00:00:32,240
חבר צוות: בנג!
-(דפוק, אבנים מקרקרות)

10
00:00:32,323 --> 00:00:35,118
-(באנג)
-(מתפתלים חוטים)

11
00:00:36,745 --> 00:00:39,998
-(צוות מפטפט)
-פיטר: כל הכבוד, דיוויד.
ילד טוב.

12
00:00:40,081 --> 00:00:43,543
דיוויד הולמס:
להיות פעלולן זה
העבודה הכי טובה בעולם.

13
00:00:43,626 --> 00:00:44,669
פיטר: כל הכבוד, דיוויד.

14
00:00:44,711 --> 00:00:46,713
(מגרגר)

15
00:00:46,796 --> 00:00:49,758
דוד:
אתה כל הזמן
נבדק,

16
00:00:49,799 --> 00:00:51,843
ללא הרף
פורץ גבולות.

17
00:00:51,926 --> 00:00:53,511
פיטר: פעולה!

18
00:00:57,057 --> 00:00:58,433
דוד:
רק מסתכן בהכל.

19
00:00:58,516 --> 00:01:00,769
מצלמת עוזר:
זה יהיה X603 קח 1.

20
00:01:00,852 --> 00:01:02,479
פיטר: פעולה!

21
00:01:03,855 --> 00:01:05,398
-חתוך את זה!
-(וואוש)

22
00:01:05,482 --> 00:01:08,026
דוד:
אני אדם כזה
צריך לזוז כדי לחשוב.

23
00:01:08,109 --> 00:01:09,527
(דפיקה, אבנים מקרקשות)

24
00:01:09,611 --> 00:01:12,364
בשביל המוח שלי
לעבוד 100%...

25
00:01:12,447 --> 00:01:13,823
-פיטר: פעולה!
- (צורח)

26
00:01:13,865 --> 00:01:16,242
דוד:
...אני צריך לזוז,
אני צריך להיות בתנועה.

27
00:01:17,077 --> 00:01:18,870
(מתנשף)

28
00:01:20,455 --> 00:01:23,249
הייתי מאמין גדול
בלחץ עושה יהלומים.

29
00:01:24,376 --> 00:01:26,211
כמה שיותר לחץ,
ככל שהייתי יותר טוב.

30
00:01:26,252 --> 00:01:27,712
-פיטר: חתוך!
-עוזר במאי: חתוך!

31
00:01:28,713 --> 00:01:30,048
(צורח)

32
00:01:30,090 --> 00:01:32,759
(פטפוט לא ברור)

33
00:01:32,842 --> 00:01:35,345
דוד:
ובכנות,

34
00:01:35,387 --> 00:01:37,389
לא ממש פחדתי
עד כדי כך.

35
00:01:40,350 --> 00:01:43,520
אתה רק חי
כשאתה כמעט מת.

36
00:01:46,398 --> 00:01:48,817
כן, פעם הייתי עף.

37
00:01:50,777 --> 00:01:51,778
כבר לא כל כך.

38
00:01:51,861 --> 00:01:53,405
פיטר (במגפון):
כל הכבוד. נחמד מאוד.

39
00:01:53,488 --> 00:01:58,159
-(פטפוט צוות לא ברור)
-(מחיאות כפיים)

40
00:02:05,792 --> 00:02:08,753
(רעש רחוב שקט)

41
00:02:08,837 --> 00:02:11,923
♪♪

42
00:02:18,304 --> 00:02:21,016
דניאל רדקליף:
כן, זה הוא. היי! היי!

43
00:02:21,099 --> 00:02:24,269
-(כלב נובח)
-היי! כן, כן, כן!

44
00:02:24,352 --> 00:02:28,106
-היי, בנאדם. (לא ברור)
-הו, עברו עידנים.
אתה בסדר?

45
00:02:28,148 --> 00:02:30,775
-אתה בסדר? טוב לך?
-דניאל: עבר כל כך הרבה זמן.
כן, טוב.

46
00:02:30,859 --> 00:02:33,069
דבר רגיל לגמרי להיכנס
עם צוות צילום קטן,

47
00:02:33,111 --> 00:02:34,362
-ברור.
-כן, זה בסדר.

48
00:02:34,446 --> 00:02:35,905
פשוט נורמלי לגמרי
וטבעי לנו.

49
00:02:35,947 --> 00:02:37,782
(ציוץ ציפורים)

50
00:02:37,824 --> 00:02:40,535
דוד:
נכון, אתה מוכן, טום?
כֵּן? בוא נלך.

51
00:02:40,618 --> 00:02:42,662
(מלמל)

52
00:02:43,621 --> 00:02:46,875
-נכון. תן לי--
-אחת, שתיים, שלוש. היי.

53
00:02:50,837 --> 00:02:54,257
-דן, תכווץ את חגורת הבטיחות שלי.
אתה יכול לעזור לטומי?
-דניאל: כן, כן, כן.

54
00:02:54,299 --> 00:02:55,425
דוד:
הבנת?

55
00:02:55,717 --> 00:02:58,219
עדיין אין לנו את הכלב.
-טומי וולס: אני אביא את הכלב.

56
00:02:58,303 --> 00:03:00,889
תביא לה, אה, את הרתמה והבי.

57
00:03:00,972 --> 00:03:04,351
-בוא נלך לקחת את הכלב
לטיול מול המצלמה.
-(שניהם צוחקים)

58
00:03:04,434 --> 00:03:07,020
תיכנס למכונית, כל זה
שטויות, שכחתי את הכלב.

59
00:03:07,103 --> 00:03:08,688
(מילל)

60
00:03:08,772 --> 00:03:12,108
אז זה המקום
אני מקבל גירוי יתר, נכון?

61
00:03:12,150 --> 00:03:15,487
-יָמִינָה. כֵּן.
- כי אני לא עוזב
אותם ארבע קירות הרבה.

62
00:03:15,570 --> 00:03:18,406
ברגע שאני יוצא,
אני כמו כל עץ,

63
00:03:18,490 --> 00:03:20,492
שינוי הצבע,
כל פיסת אור.

64
00:03:20,575 --> 00:03:24,829
זה גורם לי ממש להכיל את זה
ומאוד אוהב

65
00:03:25,789 --> 00:03:27,499
פשוט לחבק את האזור שלנו
כי אני כל כך--

66
00:03:27,582 --> 00:03:30,001
-אני לא יודע,
זה כמו לברוח מהכלא.
-כֵּן.

67
00:03:30,085 --> 00:03:32,754
-טומי: איפה אתה רוצה להיות?
לאן אתה רוצה ללכת, דייב?
-דייוויד: אה,

68
00:03:32,837 --> 00:03:35,382
-אני חושב על משטחים
וכל המגרש הזה.
-טומי: נכון.

69
00:03:35,465 --> 00:03:37,217
האם עלינו לעלות ל
שמורת הטבע

70
00:03:37,300 --> 00:03:39,177
ולנסות 10 דקות בטבע?

71
00:03:39,219 --> 00:03:40,595
(צווחן)

72
00:03:40,679 --> 00:03:42,472
(נובח)

73
00:03:42,514 --> 00:03:44,391
דוד:
מעולם לא סיפרתי את הסיפור שלי.

74
00:03:44,474 --> 00:03:46,518
אף פעם לא באמת רציתי.

75
00:03:47,352 --> 00:03:50,647
הארי פוטר הוא דבר גדול
להרבה אנשים,

76
00:03:50,689 --> 00:03:52,899
ואף אחד לא יודע
מה קרה לי.

77
00:03:52,982 --> 00:03:55,860
♪♪

78
00:03:55,944 --> 00:03:57,028
היו לי חיים כל כך מטורפים.

79
00:03:57,112 --> 00:04:00,782
-(מזעם)
-עליות כאלה ושפל כאלה.

80
00:04:02,325 --> 00:04:04,577
המגוון המלא
של רגש אנושי.

81
00:04:06,287 --> 00:04:09,124
רק חשבתי
עדיף שאספר את הסיפור שלי,

82
00:04:09,207 --> 00:04:10,917
או שזה לא יסופר.

83
00:04:13,461 --> 00:04:16,715
(מוזיקה רכה מתנגנת)

84
00:04:19,134 --> 00:04:21,720
-(שחפים משתוללים)
-(גלים שוטפים אל החוף)

85
00:04:21,761 --> 00:04:24,431
(ילדים צורחים)

86
00:04:27,767 --> 00:04:30,562
♪♪

87
00:04:30,603 --> 00:04:32,897
סו הולמס:
חייך! תסתכל ככה!

88
00:04:34,232 --> 00:04:36,151
שנלך
ולשתות כוס תה עכשיו?

89
00:04:36,234 --> 00:04:38,945
- קדימה אז,
להוציא את עצמך החוצה.
-לֹא!

90
00:04:39,487 --> 00:04:42,240
דוד:
גדלתי עם שני אחים,

91
00:04:42,323 --> 00:04:43,491
אז זה היה שלושה בנים.

92
00:04:43,575 --> 00:04:46,494
אה, הכל קטן,
אבל המון אנרגיה.

93
00:04:47,162 --> 00:04:48,872
(צעקה שובבה)

94
00:04:48,913 --> 00:04:50,915
פול הולמס:
תעשה פרצוף מצחיק!

95
00:04:50,957 --> 00:04:53,001
(ילדים מפטפטים)

96
00:04:53,084 --> 00:04:55,337
סו:
זה היה קדחתני. (צוחק)

97
00:04:55,420 --> 00:04:58,757
הם היו שלושה
בנים מאוד אנרגטיים.

98
00:04:58,840 --> 00:05:00,467
מאוד מאוד אנרגטי.

99
00:05:00,550 --> 00:05:02,469
-(מהומה)
-(צועק)

100
00:05:02,552 --> 00:05:06,431
אחד ההבדלים הגדולים
בין שני הבנים הגדולים

101
00:05:06,514 --> 00:05:09,476
האם פול היה נחוש מאוד,
בעל רצון חזק מאוד,

102
00:05:09,559 --> 00:05:11,770
ודוד היה כל כך נינוח.

103
00:05:11,853 --> 00:05:14,939
הוא נכנס למשהו
בשביל הכיף של הגזירה.

104
00:05:15,023 --> 00:05:16,608
כמובן, רובין הוד.

105
00:05:17,359 --> 00:05:19,819
דיוויד מתעקש שהוא יכול
לעשות את זה בעצמו.

106
00:05:21,237 --> 00:05:23,406
-פערים גדולים בין אלה.
-(ילדים מפטפטים)

107
00:05:23,448 --> 00:05:25,492
והוא היה הרפתקן.

108
00:05:26,451 --> 00:05:27,911
אבא מזיק כרגיל.

109
00:05:27,952 --> 00:05:28,995
(ילד צורח)

110
00:05:29,079 --> 00:05:30,872
לא היה לו מושג של פחד.

111
00:05:30,955 --> 00:05:32,832
בין אם זה היה בורות,
אנחנו לא יודעים.

112
00:05:32,916 --> 00:05:35,293
אבל, ברצינות,
מעולם לא היה לו מושג של פחד.

113
00:05:35,335 --> 00:05:37,796
(צורח, צוחק)

114
00:05:37,879 --> 00:05:40,799
סו:
אני הייתי יושב
ברקע, מדאיג,

115
00:05:40,882 --> 00:05:44,469
אלא בגלל שהכרתי את הבנים
תמיד יהיה קרב

116
00:05:44,552 --> 00:05:46,554
על הידיים שלהם
בגלל הגודל שלהם.

117
00:05:46,638 --> 00:05:49,933
אם יכלו לנסות ולעשות
משהו, נתתי להם לעשות את זה.

118
00:05:49,974 --> 00:05:52,602
(פטפוט לא ברור)

119
00:05:53,561 --> 00:05:55,563
-אנדי הולמס: קדימה, דיוויד.
-סו: קדימה, דיוויד!

120
00:05:55,605 --> 00:05:57,899
♪♪

121
00:05:57,982 --> 00:06:00,819
דוד:
ואמא מצאה התעמלות
הייתה דרך נהדרת שלנו

122
00:06:00,902 --> 00:06:03,154
לגרש את האנרגיה הזו.

123
00:06:03,196 --> 00:06:05,865
אז ביליתי מגיל 5

124
00:06:05,949 --> 00:06:07,784
עד גיל 18,

125
00:06:07,826 --> 00:06:10,870
חמישה עד שישה ימים בשבוע
בחוג התעמלות.

126
00:06:10,954 --> 00:06:13,790
זה דיוויד, דיוויד הולמס.
היי, דיוויד.
-היי.

127
00:06:13,832 --> 00:06:15,834
-הם חייבים להיות
קמרונות קפיצי יד נכונים.
-כֵּן.

128
00:06:15,917 --> 00:06:17,711
מגיש:
אז מה ההבדל
בין טוב

129
00:06:17,794 --> 00:06:20,964
-ואחד רע?
-טוב, אחד טוב הוא איפה
אתה סוג של, כאילו,

130
00:06:21,006 --> 00:06:24,009
שיהיה לך ריצה נעימה, נחמד
להקפיץ עם קרש הזינוק,

131
00:06:24,092 --> 00:06:27,012
להגיע לקצוות,
לדחוף עם הידיים,

132
00:06:27,053 --> 00:06:28,763
ולהנחית אותו.

133
00:06:28,847 --> 00:06:30,640
-וזה טוב.
מה זה רע?
-כֵּן.

134
00:06:30,682 --> 00:06:32,892
אחד רע הוא איפה שאתה לא
לרוץ טוב,

135
00:06:32,976 --> 00:06:35,478
-וזה מבלבל את זה, אז...
-(צחוק)

136
00:06:35,520 --> 00:06:38,023
אנדי:
אני זוכר שנסענו לאמריקה.

137
00:06:38,106 --> 00:06:40,650
הוא כנראה היה... (נאנח)

138
00:06:40,692 --> 00:06:42,402
11, אולי, באותו שלב,

139
00:06:42,485 --> 00:06:45,613
והוא אמר,

140
00:06:45,697 --> 00:06:48,533
במצלמה, נהגתי להשתמש
אז מצלמת וידאו, הוא אמר...

141
00:06:51,953 --> 00:06:55,373
הוא כבר רצה להיות
פעלולן, וזה היה--

142
00:06:55,415 --> 00:06:57,876
זה היה במוחו
בגיל ממש מוקדם.

143
00:06:57,917 --> 00:07:00,879
זה היה הרבה לפני שהוא קיבל
מעורב בסרטיו הראשונים.

144
00:07:01,838 --> 00:07:03,423
ובאותו זמן, המאמן שלו

145
00:07:03,506 --> 00:07:05,300
היה פעלולן בעצמו

146
00:07:05,342 --> 00:07:07,177
וכמובן,
שנתן לו את הפתיחה

147
00:07:07,218 --> 00:07:09,596
לכל השיחה הזו.

148
00:07:09,679 --> 00:07:12,974
ואחרי זה, זה היה כאילו
חדר כושר מלא למטרה.

149
00:07:15,018 --> 00:07:17,729
דוד:
שום דבר אחר
היה חשוב לי.

150
00:07:17,771 --> 00:07:20,565
ידעתי שאהיה
פעלולן, וזהו.

151
00:07:27,739 --> 00:07:31,117
-(דוהר)
-(פטפוט לא ברור)

152
00:07:32,410 --> 00:07:34,120
מגיש:
חלק מהעוד
פעלולים קשים

153
00:07:34,204 --> 00:07:37,332
מטופלים על ידי אנשי מקצוע
שמכפילים עבור השחקנים.

154
00:07:37,999 --> 00:07:39,793
גרג פאוול:
אבא שלי נכנס לעסק

155
00:07:39,876 --> 00:07:41,711
בשנות ה-40,
אבל באותו זמן,

156
00:07:41,753 --> 00:07:44,506
רק ניצבים קיבלו
כמה קילוגרמים מיותרים

157
00:07:44,589 --> 00:07:46,466
רק לעשות-- לקחת כמה נפילות.

158
00:07:46,549 --> 00:07:48,093
(מוזיקת ג'אז מתנגנת)

159
00:07:48,134 --> 00:07:49,928
סדרנים או גנגסטרים לשעבר

160
00:07:49,969 --> 00:07:52,055
או מה שהם היו,
אתה יודע?

161
00:07:52,097 --> 00:07:54,974
ואז, משם
אחיו נכנס לזה.

162
00:07:57,102 --> 00:07:58,478
ואז, שנים אחר כך, אני.

163
00:07:58,561 --> 00:08:00,271
(מתרסק)

164
00:08:00,313 --> 00:08:02,107
-אז אח שלי.
-(צופר צופר)

165
00:08:02,190 --> 00:08:03,983
ועכשיו, בתי.

166
00:08:04,067 --> 00:08:05,694
(מוזיקה קולנועית מתנגנת)

167
00:08:05,777 --> 00:08:08,613
זה גדול
עסק משפחתי עבורנו.

168
00:08:08,655 --> 00:08:10,031
ואני זוכר יום אחד,

169
00:08:10,115 --> 00:08:13,827
הייתי צריך ילד להכפיל
הילדים ב"אבודים בחלל".

170
00:08:13,910 --> 00:08:16,621
-(צפצוף, רעם)
-(מוזיקה קולנועית מתנגנת)

171
00:08:16,705 --> 00:08:18,790
אז, התקשרתי לג'ף יואיט-דיוויס

172
00:08:18,873 --> 00:08:20,959
כי היה לו חדר כושר
והכל

173
00:08:21,042 --> 00:08:22,627
וביקש לתת לי

174
00:08:22,711 --> 00:08:25,130
מבחר ילדים
כדי, אה, להסתכל על.

175
00:08:25,213 --> 00:08:28,633
(רידוד ומחיאות כפיים)

176
00:08:28,675 --> 00:08:30,468
ומתוך כך, אתה יודע,

177
00:08:30,552 --> 00:08:32,554
קיבלתי את דוד.

178
00:08:36,641 --> 00:08:38,727
זה היה משהו בו,
אתה יודע? (צוחק)

179
00:08:38,810 --> 00:08:41,104
הוא היה די מצחיק כי
הוא היה בכל שיחה

180
00:08:41,146 --> 00:08:43,815
סביב דבר, הוא-- בליטה,
הוא שם, מביט בהם למעלה.

181
00:08:43,857 --> 00:08:45,900
"דייב, אל תעשה את זה,"
אתה יודע למה אני מתכוון?

182
00:08:45,984 --> 00:08:49,154
ברגע הבא, הוא שם,
"דייב, אל תעשה את זה." (צוחק)

183
00:08:49,195 --> 00:08:50,780
♪♪

184
00:08:50,822 --> 00:08:53,658
דוד:
תאר לעצמך שאתה בן 14
והליכה על סט סרטים,

185
00:08:53,700 --> 00:08:56,453
וסט הסרט היה,
כמו ספינת חלל.

186
00:08:56,494 --> 00:08:58,079
(מצפצף)

187
00:08:58,163 --> 00:09:01,207
הייתי צריך לקפוץ ולצלול משם
מפירוטכניקה.

188
00:09:02,459 --> 00:09:05,170
ואני התמכרתי.
זה היה זה.

189
00:09:07,047 --> 00:09:08,882
ואז, לא ראיתי את גרג
לכמה שנים.

190
00:09:08,965 --> 00:09:12,302
בסדר, בנים.
שיעורי הבית של הערב.

191
00:09:12,344 --> 00:09:14,346
דוד:
עד צילום סרט בן יום אחד

192
00:09:14,387 --> 00:09:15,889
על "מונוור"
עם ליז הארלי.

193
00:09:15,972 --> 00:09:18,308
ובכן, אתה אף פעם לא הולך
תשתמש בזה, נכון?

194
00:09:18,350 --> 00:09:20,060
(צחוק, פטפוט)

195
00:09:20,143 --> 00:09:23,813
דוד:
ובאותו יום,
גרג לקח את מספר הטלפון שלי.

196
00:09:23,855 --> 00:09:26,066
אני לא זוכר
השיחה בדיוק.

197
00:09:26,149 --> 00:09:28,485
מה שאני זוכר זה
הזכרתי את הארי פוטר,

198
00:09:28,526 --> 00:09:30,487
והוא ידע מיד,
אתה יודע,

199
00:09:30,528 --> 00:09:33,865
-על עולם הקוסמים
של הארי פוטר.
- ("הנושא של הדוויג" מתנגן)

200
00:09:33,948 --> 00:09:36,701
ידעתי שזה גדול
בגלל הספרים

201
00:09:36,743 --> 00:09:38,620
והסערה
מסביב לספרים,

202
00:09:38,703 --> 00:09:42,248
אבל לא היה לי מושג
כמה גדול זה היה הולך להיות.

203
00:09:42,332 --> 00:09:46,002
(ילדים נרגשים מפטפטים)

204
00:09:46,044 --> 00:09:49,881
וממש תוך שבועיים,
הייתי על הסט.

205
00:09:49,964 --> 00:09:52,509
מצלמת עוזר:
בסדר קח אחד,
מצלמות A ו-B, סימן נפוץ.

206
00:09:52,550 --> 00:09:55,887
-עוזר במאי: סט!
ואקשן ברקע!
-כריס קולומבוס: פעולה!

207
00:09:55,970 --> 00:09:59,140
-(מוזיקה משמחת מתנגנת)
-דוד: וקיבלתי את העבודה.

208
00:09:59,224 --> 00:10:03,019
קיבלתי את כפול הפעלולים המוביל
לדניאל על סרטי פוטר.

209
00:10:03,061 --> 00:10:04,229
כריס:
וחותכים.

210
00:10:04,312 --> 00:10:06,481
עבר כל כך הרבה זמן
מאז שהזכרת לי בפעם האחרונה...

211
00:10:06,564 --> 00:10:10,026
דוד:
התחלתי לדבר לראשונה עם דן
ואינטראקציה איתו

212
00:10:10,068 --> 00:10:12,779
כשהלכנו ל
טירת אלנוויק.

213
00:10:13,446 --> 00:10:16,282
קווידיץ' זה קל מספיק
להבין.

214
00:10:16,366 --> 00:10:17,784
לכל קבוצה יש שבעה שחקנים.

215
00:10:17,867 --> 00:10:21,663
שלושה צ'ייסרים, שני מכות,
שומר אחד, ומחפש.

216
00:10:21,746 --> 00:10:23,373
זה אתה.

217
00:10:23,998 --> 00:10:26,918
דניאל:
זה היה יכול להיות
סביב הסצנה ההיא

218
00:10:26,960 --> 00:10:29,129
לאן אני יוצא
אוליבר ווד, שהוא הקפטן

219
00:10:29,212 --> 00:10:31,214
של נבחרת הקווידיץ'
בגילומו של שון ביגרסטף,

220
00:10:31,256 --> 00:10:33,258
והם מוציאים כמו קופסה
מכל כדורי הקווידיץ',

221
00:10:33,341 --> 00:10:35,301
והוא, כאילו, נותן לי מחבט.

222
00:10:35,385 --> 00:10:36,553
כדאי לקחת את זה.

223
00:10:36,594 --> 00:10:38,430
-(מוזיקה גחמנית מתנגנת)
-(קופסה מקרקרת)

224
00:10:38,471 --> 00:10:39,764
-(הצמד)
-(בלודג'ר נוהם)

225
00:10:39,848 --> 00:10:41,975
כריס:
סט ופעולה.

226
00:10:42,058 --> 00:10:45,228
-(דניאל לועג)
חבר צוות: בסדר.
הנה עוד כדור.

227
00:10:45,270 --> 00:10:47,397
כריס:
סט ופעולה!

228
00:10:47,439 --> 00:10:48,440
(לועג)

229
00:10:48,481 --> 00:10:50,442
דוד:
איך שהוא הניף את המחבט,

230
00:10:50,483 --> 00:10:52,610
גרג רק הסתכל
אלי ואמר...

231
00:10:52,694 --> 00:10:55,196
אני חושב שיש לנו קצת עבודה
לעשות כאן.

232
00:10:55,280 --> 00:10:57,699
זה פשוט נראה מביך
איך שהוא עשה את זה.

233
00:10:57,782 --> 00:10:59,868
זה בסדר. אתה יודע,
ילדים מניפים מחבט, זה בסדר.

234
00:10:59,951 --> 00:11:01,870
אבל, אתה יודע
כשאתה מסתכל על מישהו

235
00:11:01,953 --> 00:11:03,496
ולחשוב שזה יכול להיות יותר טוב.

236
00:11:03,580 --> 00:11:05,123
דניאל:
אני חייב
היה ממש רע.

237
00:11:05,206 --> 00:11:08,251
אני יכול לדמיין את זה. לא הייתי
ילד מתואם היטב.

238
00:11:08,293 --> 00:11:09,836
(קבע פטפוט)

239
00:11:09,919 --> 00:11:12,630
דוד:
אז, מכאן ואילך,
הייתי בעצם

240
00:11:12,714 --> 00:11:14,507
מאמן ה-PE של דן.

241
00:11:14,591 --> 00:11:15,800
בעצם אמרו לי,

242
00:11:15,884 --> 00:11:17,260
"אתה יכול לבלות
עם הבחור הזה,

243
00:11:17,302 --> 00:11:19,262
"הילד המבוגר והמגניב הזה,
שלוש פעמים בשבוע.

244
00:11:19,304 --> 00:11:20,430
הוא הולך להיות חבר שלך עכשיו."

245
00:11:20,472 --> 00:11:21,973
♪♪

246
00:11:22,015 --> 00:11:23,975
הוא יכול היה פשוט לעמוד שם
ולעשות היפוך אחורה,

247
00:11:24,059 --> 00:11:26,227
והוא לא היה ביישן
על להראות לך את זה.

248
00:11:26,311 --> 00:11:28,313
אז, כאילו, בתור ילד בן 11.
הייתי כמו,

249
00:11:28,396 --> 00:11:31,149
"אתה האדם הכי מגניב
אי פעם ראיתי".

250
00:11:31,232 --> 00:11:32,817
(מתפתל חוטים)

251
00:11:32,901 --> 00:11:35,445
דוד:
פשוט סגרתי את הדלת
לחנויות הפעלולים,

252
00:11:35,487 --> 00:11:37,155
ופשוט נתתי לו להיות ילד.

253
00:11:38,656 --> 00:11:41,201
עושה קצת התעמלות
וקצת מריבות,

254
00:11:41,284 --> 00:11:43,495
איגרוף, לחימה בחרבות,
ומשחק.

255
00:11:43,578 --> 00:11:46,456
היינו יוצאים לריצה
לאורך כל השנה,

256
00:11:46,498 --> 00:11:47,791
אז זה היה חלק מהשגרה שלו.

257
00:11:47,832 --> 00:11:49,459
פעמיים בשבוע,
הוא היה בא אליי,

258
00:11:49,501 --> 00:11:51,169
ופשוט היינו צריכים
בלגן.

259
00:11:52,003 --> 00:11:55,298
ואז בנינו
מערכת יחסים ממש קרובה.

260
00:11:55,840 --> 00:11:57,967
דניאל:
הוא היה רק כמה שנים
מבוגר ממני,

261
00:11:58,009 --> 00:12:00,845
אז הוא פשוט נראה כמו
אח גדול ומגניב.

262
00:12:00,887 --> 00:12:03,848
מעולם לא התייחסתי אליו כאל ילד.
הוא תמיד היה בן הזוג שלי.

263
00:12:03,890 --> 00:12:06,685
מעולם לא חשבתי
שהוא צעיר יותר.

264
00:12:06,768 --> 00:12:08,478
ברור,
עושה דברים פיזיים,

265
00:12:08,520 --> 00:12:10,522
אתה צריך פשוט
לדרוך בזהירות,

266
00:12:10,563 --> 00:12:12,357
אבל כאדם, לא.

267
00:12:12,399 --> 00:12:14,901
תמיד דיברתי איתו
באותה רמה.

268
00:12:14,984 --> 00:12:18,154
עוזר במאי:
נכון. כולם, בשקט,
בבקשה! שֶׁקֶט.

269
00:12:18,947 --> 00:12:20,907
דניאל:
לא יכולתי לדעת לגמרי
איזה מזל היה לי.

270
00:12:20,990 --> 00:12:23,910
לא היה לי שום הקשר
על כמה שזה היה מדהים,

271
00:12:23,993 --> 00:12:27,122
אבל ידעתי שאני באמצע
של משהו מיוחד באמת,

272
00:12:27,205 --> 00:12:30,500
וידעתי שכמו,
רציתי לתת את זה

273
00:12:30,542 --> 00:12:32,544
100% בכל פעם שהייתי שם.

274
00:12:32,585 --> 00:12:34,045
♪♪

275
00:12:34,087 --> 00:12:36,673
אבל היו כל כך הרבה דברים
שזה עתה אמרו עלינו

276
00:12:36,715 --> 00:12:38,717
מרוב
ההתחלה.

277
00:12:38,800 --> 00:12:40,677
ברגע שקיבלתי את התפקיד,
הייתה מאמר

278
00:12:40,719 --> 00:12:42,846
למחרת היה כמו,
"החיים שלו הרוסים,

279
00:12:42,887 --> 00:12:46,099
והוא לעולם לא יהיה
הכל מלבד הדמות הזו."

280
00:12:46,182 --> 00:12:47,642
הייתי מודע לזה
זה היה נרטיב

281
00:12:47,726 --> 00:12:49,144
שנאמר עלי.

282
00:12:49,185 --> 00:12:50,687
כריס: מצוין.

283
00:12:50,729 --> 00:12:52,022
אז, דן, אנחנו מנסים
כמה משקפיים עליך.

284
00:12:52,063 --> 00:12:53,815
אתה יכול להרים את הראש
קצת?

285
00:12:53,898 --> 00:12:55,900
דניאל:
אני זוכר שסיפרתי
אמה ורופרט,

286
00:12:55,984 --> 00:12:57,569
"אתה יודע,
אסור לנו לעולם לקבל ראש גדול.

287
00:12:57,652 --> 00:12:59,195
"כאילו, זה מאוד--
אנשים חושבים--

288
00:12:59,237 --> 00:13:01,406
כולם אומרים
זה יקרה לנו".

289
00:13:02,073 --> 00:13:05,368
הייתי נחושה שלא
לתת לזה לקרות.

290
00:13:06,244 --> 00:13:08,538
דוד:
הוא היה ילד צעיר כמו
הייתי ב"אבודים בחלל"

291
00:13:08,580 --> 00:13:11,249
בסביבה המדהימה הזו,

292
00:13:11,332 --> 00:13:13,168
מוקף במבוגרים,
אתה יודע,

293
00:13:13,251 --> 00:13:15,628
רק למצוא
רגליו כאדם צעיר.

294
00:13:15,712 --> 00:13:18,423
(המון מריע)

295
00:13:18,465 --> 00:13:21,384
(מעריצים צורחים)

296
00:13:21,426 --> 00:13:22,761
♪♪

297
00:13:22,844 --> 00:13:24,512
-(תריסים נקרעים)
-דניאל: זה לא ייאמן.

298
00:13:24,596 --> 00:13:27,474
זה קצת מכריע,
אבל בכל זאת, זה מדהים.

299
00:13:27,557 --> 00:13:29,017
-מראיינת: מתרגשת?
-כֵּן.

300
00:13:29,100 --> 00:13:31,436
-(לא ברור)
-קצת מבוהל.

301
00:13:31,519 --> 00:13:32,687
(הקהל צורח)

302
00:13:32,771 --> 00:13:36,441
דוד:
יכולתי להנות מזה
כמבוגר צעיר הרבה יותר טוב.

303
00:13:36,524 --> 00:13:38,193
כלומר, יכולת לדמיין?

304
00:13:38,276 --> 00:13:41,237
רק נתנו לי
העבודה הכי טובה בעולם.

305
00:13:41,905 --> 00:13:45,992
בן 18, עברתי צ'ק
תמורת 65,000 פאונד.

306
00:13:47,577 --> 00:13:50,080
ובזבזתי הכל על סקס,
סמים, ורוקנרול.

307
00:13:50,121 --> 00:13:51,748
מראיין:
דניאל, אתה חושב על החיים שלך

308
00:13:51,790 --> 00:13:53,958
הולך להיות אי פעם
שוב אותו דבר?

309
00:13:54,042 --> 00:13:55,919
אני חושב שאם החיים שלי
עמד להשתנות,

310
00:13:55,960 --> 00:13:58,797
זה היה משתנה עד עכשיו.
באמת אין בו כל כך הרבה.

311
00:13:58,880 --> 00:14:01,675
ברמה היומיומית,
הייתי נער בבית

312
00:14:01,758 --> 00:14:03,009
לגור עם ההורים שלי.

313
00:14:03,093 --> 00:14:05,136
ואז, הלכתי לעבודה,

314
00:14:05,220 --> 00:14:07,681
שגם בשלב זה,
הרגיש נורמלי.

315
00:14:07,764 --> 00:14:10,392
מדהים. אני לעולם לא--

316
00:14:10,475 --> 00:14:12,519
לעולם לא אחשוב על עצמי
אבל בתור כוכב.

317
00:14:12,602 --> 00:14:13,645
אני יכול להבטיח לך.

318
00:14:13,728 --> 00:14:16,981
(צעקה נרגשת)

319
00:14:19,275 --> 00:14:21,152
-רופרט גרינט: מה קורה?
-דניאל: אני לא יודע!

320
00:14:21,236 --> 00:14:23,905
כריס:
הסתכל למעלה. הסתכל למעלה.
אתה רואה את העץ מגיע.

321
00:14:23,988 --> 00:14:25,240
-עץ יורד ופוגע!
-(חריקות)

322
00:14:25,323 --> 00:14:28,034
-(רופרט ודניאל צורחים)
-(דפוק)

323
00:14:28,118 --> 00:14:29,994
תפגע במכסה המנוע חזק יותר, חבר"ה.
וזה מכה שוב!

324
00:14:30,078 --> 00:14:32,455
-(באנג)
- (צורח)

325
00:14:32,497 --> 00:14:34,374
וזה מגיע, וזה מכה שוב!

326
00:14:34,457 --> 00:14:37,002
- (צורח)
-(באנג)

327
00:14:37,085 --> 00:14:39,713
-אתם בסדר? מְעוּלֶה.
-דניאל/רופרט: כן!

328
00:14:39,796 --> 00:14:41,715
זה היה נהדר.
בוא נראה השמעה על זה.

329
00:14:41,798 --> 00:14:44,509
-אפילו ב-24 פריימים...
-דניאל: יש משהו מסוים
גרסה שלו

330
00:14:44,551 --> 00:14:45,969
שהעולם רצה לראות

331
00:14:46,011 --> 00:14:49,389
שזה הילדים
להיות החברים הכי טובים.

332
00:14:49,472 --> 00:14:52,183
אבל האנשים
שהייתי הכי קרוב אליו

333
00:14:52,225 --> 00:14:54,227
הם כל האנשים
מהצוות.

334
00:14:54,310 --> 00:14:57,272
זה וויל. הוא מוזר. (מצחקק)

335
00:14:57,355 --> 00:15:00,316
אנני תמיד צודקת
על הכל.

336
00:15:01,026 --> 00:15:03,862
-וזה המעופף
סטיב הסקוטי!
-(וויל צוחק)

337
00:15:03,903 --> 00:15:06,197
אנני: אווז אפור! הוא כבוי!
-(לא ברור)

338
00:15:06,281 --> 00:15:07,490
דניאל:
אני עדיין אומר לאנשים

339
00:15:07,532 --> 00:15:09,200
אם אתה מתכוון, כאילו,
בסופו של דבר על הסט,

340
00:15:09,284 --> 00:15:10,452
יש מחלקות מסוימות

341
00:15:10,535 --> 00:15:11,911
איפה אתה פשוט, כאילו,
לך להסתובב איתם,

342
00:15:11,995 --> 00:15:14,080
כאילו, הם יהיו א
זמן די טוב. כמו פעלולים--

343
00:15:14,164 --> 00:15:15,832
כאילו, כמה מהזמנים המאושרים ביותר
על הסט שלי

344
00:15:15,874 --> 00:15:17,334
היה זה עתה, כאילו,
מקשיב לפעלולנים

345
00:15:17,375 --> 00:15:20,503
לספר סיפורים אחד לשני,
וזה כאילו הם--

346
00:15:20,545 --> 00:15:21,629
הם אנשים מדהימים.

347
00:15:21,713 --> 00:15:25,091
-סגור את הדלת! פתח את הדלת!
-(מבצעים נהנים)

348
00:15:25,175 --> 00:15:28,887
-סגור את המגף!
ולהראות את הרובים!
-(נהנה)

349
00:15:28,928 --> 00:15:30,889
♪♪

350
00:15:30,972 --> 00:15:32,390
כולם דמויות.
כל הפעלולים,

351
00:15:32,474 --> 00:15:34,768
כולם דמויות
בדרכם שלהם,

352
00:15:34,851 --> 00:15:36,895
ומינים שונים
של דמויות.

353
00:15:36,978 --> 00:15:38,730
(צחוק)

354
00:15:38,772 --> 00:15:40,648
דניאל:
הבדיחה תמיד הייתה כזו
היית נוסע כדי להגדיר,

355
00:15:40,732 --> 00:15:43,193
ויהיו מכוניות ספורט
עם לוחיות מספר מותאמות אישית,

356
00:15:43,234 --> 00:15:45,111
ואתה כאילו, בסדר, זהו
איפה החבר'ה של הפעלולים.

357
00:15:45,195 --> 00:15:48,239
פיטר, אתה רוצה את זה
גם העליון תקוע?

358
00:15:48,281 --> 00:15:49,657
טולגה קינן:
זו הייתה צוות נהדר.

359
00:15:49,741 --> 00:15:51,993
הייתי מתלמד,

360
00:15:52,077 --> 00:15:53,870
בדיוק מלאו לי 10 באותו זמן,

361
00:15:53,912 --> 00:15:56,039
והיה לי את הפעלול הראשון שלי
עם דייב.

362
00:15:56,081 --> 00:15:58,458
בעצם, הוא רץ למעלה,
דחף אותי,

363
00:15:58,541 --> 00:15:59,876
נפלתי על הרצפה...

364
00:15:59,918 --> 00:16:02,504
-(לא ברור)
-הוא היה נהדר.

365
00:16:02,879 --> 00:16:04,798
הוא פשוט היה נותן לי
עצה אמיתית,

366
00:16:04,881 --> 00:16:06,174
לקח אותי תחת חסותו,

367
00:16:06,257 --> 00:16:08,802
ורמת ההדרכה הזו
מדייב מעולם לא הפסיק.

368
00:16:08,885 --> 00:16:10,428
אם כבר, זה פשוט התקבל
עוד ועוד.

369
00:16:10,512 --> 00:16:13,098
אני זוכר שהוא אמר לי
להתגלח. (צוחק)

370
00:16:13,181 --> 00:16:15,892
אתה מכיר את הדברים האלה, כמו,
שלך, אבא שלך עשוי לומר לך,

371
00:16:15,934 --> 00:16:19,604
הוא יעשה--
הוא היה כמו, "כן,
אני רק תמיד רוצה לעזור".

372
00:16:20,480 --> 00:16:23,441
הפעלול של נוויל לונגבוטום
הייתה דוגמה מצוינת לכך.

373
00:16:23,483 --> 00:16:25,819
נוויל, אני באמת,
ממש מצטער על זה.

374
00:16:25,902 --> 00:16:28,613
-Petrificus totalus.
-(שרביט זפס)

375
00:16:30,073 --> 00:16:31,366
רק אמרתי לו, "טולגה,

376
00:16:31,449 --> 00:16:34,119
"מה שחשוב זה אתה
רק לשמור על צורה

377
00:16:34,160 --> 00:16:37,247
"ותנסה לנחות
מבלי לשבור את הירכיים

378
00:16:37,288 --> 00:16:39,416
ושבירת הנפילה
בכל דרך."

379
00:16:39,958 --> 00:16:40,959
(חבטה)

380
00:16:41,001 --> 00:16:42,961
טולגה:
כולם היו המומים.

381
00:16:43,003 --> 00:16:45,088
אפילו לא ידעתי
מה שעשיתי. אני פשוט--

382
00:16:45,130 --> 00:16:47,424
כלומר, כאב לי,
(צוחק) ברור.

383
00:16:47,465 --> 00:16:51,636
זה כל כך טוב. הוא פוגע בו
כל כך שטוח וכל כך מרובע.

384
00:16:51,678 --> 00:16:53,972
זו נפילה שהיא עכשיו
ידוע בדיבור

385
00:16:54,055 --> 00:16:55,765
בתעשייה
בתור "נפילת טולגה".

386
00:16:55,807 --> 00:16:59,060
האם שניכם יכולים פשוט לבלבל אותי?
קפוץ עליי, בסדר?

387
00:16:59,144 --> 00:17:00,854
ואתה יכול לתפוס את האף שלי,
למשוך את הסנטר למעלה,

388
00:17:00,937 --> 00:17:03,231
ואתה יכול לתפוס את הרגליים שלי
ולמשוך את רגלי למעלה.
-נכון, בסדר.

389
00:17:03,314 --> 00:17:05,650
אוקיי, אז אני כאן למטה,
ותבלבל אותי, חבר'ה.

390
00:17:05,734 --> 00:17:07,777
(כולם נהנים, נאבקים)

391
00:17:07,819 --> 00:17:09,195
איזו עבודה נהדרת.

392
00:17:09,279 --> 00:17:10,739
משלמים לך לשחק.

393
00:17:10,780 --> 00:17:13,742
אבל יש
צורת אמנות לכך.

394
00:17:14,993 --> 00:17:16,661
יש הסמכה שלמה
להרוויח.

395
00:17:16,703 --> 00:17:20,665
אתה צריך לעשות שישה ענפי ספורט
לרמה גבוהה בצורה מגוחכת.

396
00:17:20,707 --> 00:17:22,834
מעט מאוד אנשים למעשה
להגיע עד הסוף.

397
00:17:22,917 --> 00:17:25,712
-(קבע פטפוט)
-דניאל: ממש רציתי
להיות פעלולן,

398
00:17:25,795 --> 00:17:28,298
אז הייתי כאילו, אתה יכול לקבל
את רשימת הדרישות

399
00:17:28,340 --> 00:17:30,592
להיות פעלולן?
אני חושב ששעשעתי את זה

400
00:17:30,675 --> 00:17:32,218
לשנייה
בדרך שאתה עושה

401
00:17:32,302 --> 00:17:34,262
בתור ילד בן 11
כשאתה, כאילו,

402
00:17:34,346 --> 00:17:36,514
ממש נכנס לרעיון הזה
במשך, כמו, שבועיים,

403
00:17:36,556 --> 00:17:38,099
ואז, אתה כאילו,
"אה, חרא.

404
00:17:38,183 --> 00:17:40,185
"כנראה פשוט
להמשיך לעשות את זה.

405
00:17:40,268 --> 00:17:43,396
אני לא חושב שאי פעם אצליח
להתהפך כמו שדייב יכול."

406
00:17:44,356 --> 00:17:48,234
(מוזיקה קולנועית מתנגנת)

407
00:17:49,611 --> 00:17:53,198
(סניץ' הזהב
מתנופפת, מזמזמת)

408
00:17:54,199 --> 00:17:57,285
אני מניח שכנראה יש לי
עוד מיילים לאוויר של מטאטא

409
00:17:57,369 --> 00:17:59,412
מכל בן אדם אחר
על הפלנטה,

410
00:17:59,496 --> 00:18:01,873
וזה כנראה יהיה
להיות תקוע לכמה שנים.

411
00:18:01,956 --> 00:18:03,416
-מייק ניואל: חתוך את זה!
-(מזעם)

412
00:18:03,500 --> 00:18:05,627
דוד:
הייתי שם למעלה בשביל,
כאילו, שש שעות ביום,

413
00:18:05,710 --> 00:18:08,213
רק עומד בתור,
מתאמנים על כל ירייה,

414
00:18:08,296 --> 00:18:10,882
לחגור על המטאטא,
להתיר את המטאטא.

415
00:18:12,008 --> 00:18:13,301
דניאל:
הו, אלוהים.

416
00:18:13,760 --> 00:18:15,053
איזה סיוט זה היה.

417
00:18:15,470 --> 00:18:17,514
מאוד מאוד לא נוח.

418
00:18:17,555 --> 00:18:19,557
היה אוכף אופניים
על מטאטא,

419
00:18:19,641 --> 00:18:21,101
ואז אם הרגליים שלך היו
תלוי למטה,

420
00:18:21,184 --> 00:18:23,478
אתה בדיוק כמו--
זה באמת

421
00:18:23,687 --> 00:18:26,564
די כואב לאחר זמן מה.

422
00:18:26,606 --> 00:18:27,732
הנה אנחנו הולכים!

423
00:18:27,774 --> 00:18:29,859
אבל דייב היה שם למעלה,
אלוהים אדירים, דייב היה שם למעלה

424
00:18:29,901 --> 00:18:32,487
-כל כך הרבה יותר ממני.
-מייק: נכון, אתחיל,
חזרה איטית מאוד.

425
00:18:32,570 --> 00:18:35,240
דוד:
בסדר, תתחיל את הרוח,

426
00:18:38,410 --> 00:18:40,370
לעשות את תנועת המצלמה...

427
00:18:40,453 --> 00:18:42,247
(לא נשמע)

428
00:18:42,288 --> 00:18:45,917
מייק:
שלוש, שתיים, אחת, פעולה!

429
00:18:45,959 --> 00:18:47,627
♪♪

430
00:18:47,711 --> 00:18:50,463
דוד:
...ועכשיו, דמיינו שעות
ושעות של זה

431
00:18:50,547 --> 00:18:53,800
מול מסך כחול.
אלו היו חיי במשך שנים.

432
00:18:55,677 --> 00:18:58,179
הייתי שם למעלה עושה
כל החזרות המסוכנות

433
00:18:58,263 --> 00:19:01,182
לדעת מה
דן היה בטוח לעשות.

434
00:19:01,266 --> 00:19:03,393
מייק:
בסדר, הנה.

435
00:19:04,978 --> 00:19:07,605
♪♪

436
00:19:07,647 --> 00:19:09,566
הרגשת בנוח
להשאיר אותם בחורים

437
00:19:09,607 --> 00:19:11,109
כי זה היה--
זה התפקיד שלהם.

438
00:19:11,818 --> 00:19:14,571
אבל, עם זה, זה היה--
מבחינתי זה היה שונה

439
00:19:14,612 --> 00:19:18,366
כי כולם היו מאוד,
קרוב מאוד.

440
00:19:20,952 --> 00:19:22,620
גרג:
אתה לא רק מסתכל
אחרי אמן שם.

441
00:19:22,704 --> 00:19:25,206
אתה דואג לחבר שלך
כי ככה הם הופכים.

442
00:19:25,623 --> 00:19:28,001
זה לא היית רק אתה
הופיע על הסרט,

443
00:19:28,084 --> 00:19:30,545
לעשות את העבודה שלך ולהיעלם.

444
00:19:31,087 --> 00:19:32,964
הם מופיעים
במשך כמעט 10 שנים,

445
00:19:33,048 --> 00:19:35,759
כל שנה עם חבריהם.

446
00:19:36,885 --> 00:19:38,595
מייק: זה היה נהדר! גְזִירָה!

447
00:19:38,636 --> 00:19:41,556
אני זוכר את גרג. תמיד היית,
כאילו, תריח אותו לפני--

448
00:19:41,639 --> 00:19:43,433
אתה תהיה כמו, "גרג כאן.
גרג נמצא בקרבת מקום,"

449
00:19:43,475 --> 00:19:44,768
כי אתה יכול
להריח את הסיגר.

450
00:19:44,809 --> 00:19:45,894
(צחוק)

451
00:19:45,977 --> 00:19:48,021
והוא היה נהדר.
כאילו, הוא היה כל כך פנטסטי,

452
00:19:48,104 --> 00:19:49,564
במיוחד עם הילדים,

453
00:19:49,647 --> 00:19:52,400
ואני חושב, אתה יודע, הוא קיבל
התחושה גם מאיתנו,

454
00:19:52,484 --> 00:19:54,027
שאהבנו את זה,
ושהיינו כמו, "כן,

455
00:19:54,110 --> 00:19:56,654
"יתאפשר לנו
סתם, כאילו, לצלול מהחומרים
לתוך מחצלות התרסקות?

456
00:19:56,696 --> 00:19:59,199
בבקשה תן לנו לעשות את זה.
אנחנו בני 10. אנחנו בלתי מנוצחים".

457
00:19:59,282 --> 00:20:01,493
(צוחק)

458
00:20:01,534 --> 00:20:04,954
גדלנו ביחד
באולפנים.

459
00:20:04,996 --> 00:20:07,207
זה היה כמו, ברור,

460
00:20:07,290 --> 00:20:08,833
ילדות שונה מאוד,

461
00:20:08,917 --> 00:20:12,587
אבל ניסינו פשוט להיות
נורמלי ככל האפשר.

462
00:20:12,962 --> 00:20:14,589
גרג:
כשאומרים על
משפחה בסרט,

463
00:20:14,673 --> 00:20:17,050
זה בהחלט היה.
וזה גדל.

464
00:20:17,133 --> 00:20:20,679
אתה יודע, ככל שהסרט נמשך,
אתה יודע, קיבלנו יותר אנשים.

465
00:20:23,556 --> 00:20:25,934
אני ומארק התחלנו לקבל
קרוב כשהייתי בן 18 בערך,

466
00:20:26,017 --> 00:20:29,688
כשהייתי, בסופי שבוע,
לצאת ולחגוג.

467
00:20:29,771 --> 00:20:32,399
פגשנו רוקדים.
הוא נהג לרקוד ברייקדאנס,

468
00:20:32,482 --> 00:20:33,942
ופעם הייתי ברייקדאנס.

469
00:20:35,610 --> 00:20:37,987
מארק מיילי:
דייב היה יורד
מרומפורד,

470
00:20:38,029 --> 00:20:39,197
ובכל פעם
הוא יציג את עצמו,

471
00:20:39,280 --> 00:20:41,199
"היי, אני דייב!"
בלה, בלה, בלה, בלה, בלה.

472
00:20:41,282 --> 00:20:42,701
וברור,
"אני הפעלולן של הארי פוטר."

473
00:20:42,742 --> 00:20:44,661
ואני הייתי כמו,
"כן, בסדר, חבר. מה שלא יהיה."

474
00:20:44,703 --> 00:20:47,205
כי לא ידעתי, לא ידעתי
של הארי פוטר.

475
00:20:47,247 --> 00:20:48,873
לא ממש קראתי ספרים.
הייתי בן 17.

476
00:20:48,915 --> 00:20:50,125
בדיוק יצאתי לשתות,

477
00:20:50,208 --> 00:20:52,711
עושה מה עוד
לא הייתי צריך לעשות.

478
00:20:52,794 --> 00:20:54,879
ואז,
התחלנו להקת ריקוד.

479
00:20:54,921 --> 00:20:56,172
שלושה בנים, שלוש בנות,

480
00:20:56,214 --> 00:20:57,507
מקבל תשלום
לרקוד עבור אנשים

481
00:20:57,549 --> 00:20:59,592
במועדונים ממש נחמדים
סביב לונדון וזה.

482
00:20:59,676 --> 00:21:01,720
♪♪

483
00:21:01,803 --> 00:21:04,514
דוד:
הורדתי אותו
פעם אחת לחוג התעמלות,

484
00:21:04,556 --> 00:21:07,851
ואני, כאילו, מראה לו
איך לעשות היפוך אחורה,

485
00:21:07,892 --> 00:21:09,644
והוא עשה סיבוב לאחור.

486
00:21:10,270 --> 00:21:12,313
הראיתי לו
איך להסתובב בבר.

487
00:21:12,397 --> 00:21:14,774
הוא מתנדנד ארוכות סביב הבר.

488
00:21:14,858 --> 00:21:16,735
מארק:
תמיד הייתי לא מעט
של נועז בכל מקרה,

489
00:21:16,818 --> 00:21:18,903
ותמיד אהב לנסות כל דבר
זה היה קצת מסוכן.

490
00:21:18,945 --> 00:21:21,364
ובזמנו,
רציתי להיות נגר.

491
00:21:21,406 --> 00:21:23,241
בגלל זה עשיתי
את החניכה.

492
00:21:23,283 --> 00:21:25,869
והייתי בדיוק כמו,
"אתה מוכשר מדי."

493
00:21:27,454 --> 00:21:30,248
מארק:
אז דייב לקח אותי
האולפנים, אה,

494
00:21:30,331 --> 00:21:32,959
תראה את זה לגרג
דייב לימד אותי.

495
00:21:33,418 --> 00:21:35,712
אני חושב שהוא די הלך,
"עזוב את העבודה שלך.

496
00:21:35,754 --> 00:21:36,880
בוא לעבוד בשבילי".

497
00:21:36,921 --> 00:21:38,882
וככה יצאתי מזה
כל עבודות הבנייה

498
00:21:38,923 --> 00:21:41,259
תודה לדייב שלקח אותי
לעבוד כדי לפגוש את גרג.

499
00:21:41,343 --> 00:21:43,261
-גרג: אחד!
-(שורות מתפתלות)

500
00:21:43,303 --> 00:21:44,929
(שניהם צוחקים)

501
00:21:44,971 --> 00:21:47,974
מארק, אתה יודע, נכנס להכיר
דן טוב מאוד,

502
00:21:48,058 --> 00:21:50,643
וזה היה כמו
האחים מרקס,
שלושתם,

503
00:21:50,727 --> 00:21:53,688
אתה יודע, תמיד ביחד,
לשחק, לעשות דברים.

504
00:21:53,772 --> 00:21:55,648
דניאל:
מארק דומה לדייב

505
00:21:55,732 --> 00:21:57,525
בצורה כזו
זה כאילו אתה פוגש אותם,

506
00:21:57,609 --> 00:21:59,361
ואתה רק רוצה
להיות איתם.

507
00:21:59,444 --> 00:22:01,654
אתה רוצה אנשים כאלה
סביבך בצוות שלך

508
00:22:01,738 --> 00:22:03,239
כשאתה מנסה
לעשות משהו.

509
00:22:03,281 --> 00:22:05,867
אלא אם כן משהו כן
למעשה בלתי אפשרי,

510
00:22:05,950 --> 00:22:08,578
הם יבינו
דרך לעשות את זה.

511
00:22:08,620 --> 00:22:10,288
בשלב מסוים בסרטים האלה,

512
00:22:10,372 --> 00:22:12,374
הם קיבלו גישה
לשתי נדנדות רוסיות,

513
00:22:12,457 --> 00:22:13,750
כדי שיוכלו,
כמו, לעשות דברים

514
00:22:13,792 --> 00:22:16,086
שבו הם מתנגשים
אחד עם השני באוויר.

515
00:22:17,128 --> 00:22:18,380
(צעקות)

516
00:22:18,463 --> 00:22:20,548
(לא ברור)

517
00:22:20,632 --> 00:22:23,426
הם יעשו הכי מטורף,

518
00:22:23,468 --> 00:22:25,762
דברים פיזיים מסוכנים,
לגרום לזה להיראות קל,

519
00:22:25,804 --> 00:22:27,806
ואפילו לא לעשות את זה
עבור מצלמה.

520
00:22:27,889 --> 00:22:29,891
פשוט תעשה את זה כדי,
כמו, להתאמן

521
00:22:29,933 --> 00:22:31,267
או סתם בשביל הכיף עם מארק

522
00:22:31,309 --> 00:22:33,687
כי הם היו
לראות כמה רחוק הם
יכולים לדחוף אחד את השני.

523
00:22:33,770 --> 00:22:35,105
♪♪

524
00:22:35,188 --> 00:22:36,815
מארק:
חשבנו שאנחנו בלתי מנוצחים.

525
00:22:36,856 --> 00:22:39,192
היינו מנסים לעשות דברים,
במיוחד דייב.

526
00:22:39,275 --> 00:22:43,571
דברים שאף אחד לא עשה,
אף אחד לא חשב שזה אפשרי.

527
00:22:46,741 --> 00:22:48,743
הפחד הוא טבעי,

528
00:22:48,827 --> 00:22:51,621
אבל תמיד רציתי
להיות זה.

529
00:22:51,663 --> 00:22:53,998
בתור מתעמלת,
תמיד אהיה האחד.

530
00:22:54,082 --> 00:22:56,167
זה אף פעם לא יהיה יפה,

531
00:22:56,251 --> 00:22:57,502
אבל זה יהיה
המהלך המסוכן ביותר.

532
00:22:57,585 --> 00:22:59,170
אני אהיה זה שמתאים לזה.

533
00:22:59,254 --> 00:23:01,006
אם זה מבחן אומץ,
זה יהיה אני

534
00:23:01,089 --> 00:23:02,465
זה יהיה לזכות בו.

535
00:23:02,507 --> 00:23:04,509
מייק: חתוך! חתוך את זה.

536
00:23:05,885 --> 00:23:07,387
(דרקון שואג)

537
00:23:10,682 --> 00:23:13,518
-(שואגים)
-(הקהל מתנשף)

538
00:23:13,601 --> 00:23:15,812
דניאל:
הרשו לי
לעשות דברים על פוטר

539
00:23:15,854 --> 00:23:17,647
שלעולם לא אעשה זאת
צריך לעשות עכשיו.

540
00:23:17,689 --> 00:23:20,108
-(באנג)
-(סלעים מקרקשים)

541
00:23:20,191 --> 00:23:23,528
-מייק: וחתך. אתה בסדר, דן?
מצלמות חתוכות!
-דניאל: כן.

542
00:23:23,570 --> 00:23:25,530
אלא בגלל שהם
אימנו אותי,

543
00:23:25,572 --> 00:23:27,699
הם ידעו את זה
הייתי בסדר עם זה.

544
00:23:27,741 --> 00:23:30,201
אז, כאילו, דייב יכול לצאת לסט
איתי, ותהיה כמו,

545
00:23:30,243 --> 00:23:31,202
"לא, הוא יכול לעשות את זה."

546
00:23:31,286 --> 00:23:32,495
(אש להבות)

547
00:23:32,537 --> 00:23:34,039
"אתה יודע, זה בסדר."

548
00:23:34,080 --> 00:23:36,791
(דפיקות, אבנים מקרקרות)

549
00:23:36,875 --> 00:23:39,544
-(להבה שואגת)
-(צוות צוחק, פטפוט)

550
00:23:39,627 --> 00:23:42,130
זה משהו ש
לעולם לא אקבל שוב.

551
00:23:42,213 --> 00:23:44,007
(צורח)

552
00:23:45,050 --> 00:23:47,052
(נהנה, מתנשף)

553
00:23:47,135 --> 00:23:49,971
דוד:
עשינו את הכל
רצפי הפעולה

554
00:23:50,055 --> 00:23:51,973
נורה איתי ראשון.

555
00:23:52,057 --> 00:23:53,183
(מתנשף)

556
00:23:53,224 --> 00:23:54,684
(צועק)

557
00:23:55,393 --> 00:23:56,686
ואז, דן היה נכנס

558
00:23:56,728 --> 00:23:59,064
ולנצל את הזמן שלו
פשוט להעתיק את מה שעשיתי.

559
00:23:59,147 --> 00:24:00,732
(דרקון נוהם)

560
00:24:02,067 --> 00:24:02,984
(נהמות)

561
00:24:03,068 --> 00:24:06,529
- (צורח)
-(מוזיקה קולנועית מתנגנת)

562
00:24:07,739 --> 00:24:10,533
-(מחיאות כפיים)
-דניאל: נפלתי הגג,

563
00:24:10,575 --> 00:24:13,286
ואני זוכר
התחושה של, כאילו,

564
00:24:13,370 --> 00:24:15,413
להבין כמה שונה

565
00:24:15,455 --> 00:24:18,083
35 רגל מבטים מהאוויר

566
00:24:18,124 --> 00:24:20,543
ולא מהאדמה.

567
00:24:22,462 --> 00:24:24,005
אבל, אתה יודע,
עשיתי קצת מהסתיו הזה.

568
00:24:24,089 --> 00:24:25,340
עשיתי את התקריב.

569
00:24:25,548 --> 00:24:28,426
דייב עשה את הדבר הזה הרבה,
פעמים רבות.

570
00:24:28,510 --> 00:24:29,844
♪♪

571
00:24:29,928 --> 00:24:32,514
הוא עשה כל כך הרבה בשבילי
זה היה

572
00:24:33,723 --> 00:24:34,849
מטורף.

573
00:24:36,601 --> 00:24:38,311
חלק מה, אתה יודע,
נופל הקווידיץ'

574
00:24:38,395 --> 00:24:39,854
מהמטאטא שהוא סיים.

575
00:24:39,938 --> 00:24:41,356
♪♪

576
00:24:41,439 --> 00:24:44,651
כל פעם שאתה רואה מישהו
להתפוצץ על הרצפה

577
00:24:44,734 --> 00:24:47,153
ולהכות באבן, זה היה,

578
00:24:47,237 --> 00:24:49,030
אתה יודע, זה היה דייב.

579
00:24:49,114 --> 00:24:52,826
(צוות מוחא כפיים)

580
00:24:52,909 --> 00:24:56,663
היית חוזר הביתה בנהיגה
אחרי יום עבודה כזה,

581
00:24:56,746 --> 00:24:58,289
שום דבר לא דומה לזה, בנאדם.

582
00:24:58,373 --> 00:25:00,083
אם יכולת לבקבק
ההרגשה הזו,

583
00:25:00,125 --> 00:25:02,836
אתה תהיה איש עשיר.
אתה יודע, זה מדהים.

584
00:25:02,919 --> 00:25:04,713
זה לא רק האדרנלין
לרדת.

585
00:25:04,796 --> 00:25:07,257
זה להתמודד עם הלחץ.
-(גרגר)

586
00:25:07,298 --> 00:25:08,967
זו הרגשה מטורפת.

587
00:25:09,050 --> 00:25:10,760
זה נחמד להיות טוב
במשהו.

588
00:25:10,802 --> 00:25:12,804
♪♪

589
00:25:12,846 --> 00:25:14,556
גרג:
מה היה נחמד בזה

590
00:25:14,639 --> 00:25:16,641
היה זה כולם
גדלו יחד.

591
00:25:16,683 --> 00:25:19,602
התאמנו יחד.
הם נהגו לשחק ביחד.

592
00:25:19,644 --> 00:25:21,312
כנראה מאחור
מעשנים ביחד.

593
00:25:21,396 --> 00:25:22,772
אתה יודע, כל זה
סוג של דברים שקורים.

594
00:25:22,814 --> 00:25:24,733
והצלחתי להיות מסוגל
לשמור עליהם בחורים

595
00:25:24,816 --> 00:25:26,985
כמעט 10 שנים על כל סרט.

596
00:25:27,068 --> 00:25:29,195
אז אתה יודע,
כשדן הופיע,

597
00:25:29,279 --> 00:25:30,405
הוא ידע שדיוויד נמצא שם,

598
00:25:30,488 --> 00:25:32,032
טולגה הייתה שם,
מארק היה שם.

599
00:25:32,115 --> 00:25:33,283
(לא נשמע)

600
00:25:33,324 --> 00:25:34,492
זה היה אותו צוות,

601
00:25:34,576 --> 00:25:36,494
אז קיבלת ביטחון
באנשים האלה,

602
00:25:36,578 --> 00:25:37,871
והם נהגו
להשגיח עליו.

603
00:25:37,954 --> 00:25:40,832
לְהִסְתוֹבֵב. הבנתי אותך.
זהו. הנה לך.

604
00:25:40,915 --> 00:25:42,917
אה! (לא ברור)

605
00:25:43,001 --> 00:25:45,837
דניאל:
גרג ראה
כמה טוב היה דייבי,

606
00:25:45,920 --> 00:25:49,591
היה אוהב,
תהיה קשוח איתו,

607
00:25:50,091 --> 00:25:53,178
אבל גם בדיוק התכוון,
אתה יודע, לטפח אותו.

608
00:25:54,888 --> 00:25:57,349
דוד:
מערכת היחסים שלנו לעתים קרובות למדי
עבר בין

609
00:25:57,390 --> 00:25:58,641
מקצועי ואבהי.

610
00:25:58,683 --> 00:26:00,477
אתה יודע,
ממש הסתכלתי עליו.

611
00:26:01,144 --> 00:26:03,813
הוא, הוא... (נאנח)
אני צריך להגיד את זה?

612
00:26:03,855 --> 00:26:06,775
הבן שמעולם לא היה לי, באמת.
יש לי שתי בנות,

613
00:26:06,858 --> 00:26:09,027
וזה פנטסטי, אתה יודע,

614
00:26:09,110 --> 00:26:12,280
אה, ודייב בערך, אה,
תיכנס לשם,

615
00:26:12,364 --> 00:26:15,784
ואני בערך לקחתי
תפקיד האב ההוא איתו,

616
00:26:15,867 --> 00:26:17,285
ואני חושב שהוא השתמש
לעשות את אותו הדבר

617
00:26:17,369 --> 00:26:19,746
כי חלק משיחות הטלפון
נהגתי לקבל ממנו,

618
00:26:19,829 --> 00:26:21,998
אני כמו, "למה אתה
קורא לי?" (צוחק)

619
00:26:22,040 --> 00:26:25,543
אבל זה היה ככה, אתה יודע?
אה, כן, זה היה מבריק.

620
00:26:26,419 --> 00:26:28,880
-דן הארטלי: עד שזה לא היה.
-עד שזה לא היה. כֵּן.

621
00:26:28,963 --> 00:26:32,050
♪♪

622
00:26:37,347 --> 00:26:39,599
(מכוניות צופרות)

623
00:26:41,518 --> 00:26:43,395
(פטפוטי שטיח אדום)

624
00:26:43,478 --> 00:26:46,398
דניאל:
לאחר שיצא הסרט השישי,
דייבי ומארק

625
00:26:46,481 --> 00:26:48,983
בא לניו יורק לראות אותי
במחזה שעשיתי שם

626
00:26:49,067 --> 00:26:50,694
ונשאר איתי,
והיו לנו, כאילו, כמה ימים

627
00:26:50,735 --> 00:26:53,029
של סתם, כאילו,
אממ, מבלה.

628
00:26:54,155 --> 00:26:57,033
מארק:
הוא סידר לנו
לטוס לשם, מחלקה ראשונה.

629
00:26:57,075 --> 00:26:58,952
מכונית אספה אותנו
מהבית.

630
00:26:59,035 --> 00:27:01,496
כאילו, חוויה לא תיאמן,
אתה יודע,

631
00:27:01,579 --> 00:27:04,290
במיוחד החברים הכי טובים שלו
ביחד יעשו את זה, בדיוק כמו,

632
00:27:04,374 --> 00:27:06,376
הייתי בדיוק כמו,
"זה באמת קורה?

633
00:27:06,459 --> 00:27:08,086
זה משהו בחוץ
של חלום".

634
00:27:08,128 --> 00:27:10,213
♪♪

635
00:27:11,047 --> 00:27:12,424
דניאל: אתה יודע,
שניכם מרגישים ממש מגניבים

636
00:27:12,465 --> 00:27:15,051
ובאמת שיש נחות
חברים כמו מארק ודייב,

637
00:27:15,093 --> 00:27:16,970
כי כשהלכנו
סביב ניו יורק,

638
00:27:17,053 --> 00:27:19,180
הם רק היו מקלפים
מהכל בניו יורק.

639
00:27:19,264 --> 00:27:20,724
אז, הם פשוט היו
לעלות על עמוד תאורה,

640
00:27:20,765 --> 00:27:23,226
ופשוט, כאילו,
להיכנס לתורן.

641
00:27:25,645 --> 00:27:28,773
מארק:
נהנינו מאוד עם דן.
יש לו דירה יפה.

642
00:27:28,815 --> 00:27:30,692
עשינו קניות מקסימות

643
00:27:30,775 --> 00:27:33,153
ועשה קצת
דברים ממש מגניבים שם,

644
00:27:33,236 --> 00:27:36,072
ואני ודייב,
תמיד פשוט נהנינו.

645
00:27:36,114 --> 00:27:39,159
אני ודייב אף פעם לא מתווכחים.
מעולם לא התווכחנו.

646
00:27:40,326 --> 00:27:43,204
ואז, אנחנו חוזרים,
ואז, כמה שבועות לאחר מכן,

647
00:27:44,539 --> 00:27:45,915
לא יכול להיות יותר ההיפך.

648
00:27:45,957 --> 00:27:47,751
סוג של תקופה בחייך,

649
00:27:47,792 --> 00:27:50,795
מהזמן הכי טוב
של חייך, סוריאליסטי,

650
00:27:50,879 --> 00:27:54,382
חולמני, עד סיוט מוחלט,
זה לא קורה.

651
00:28:04,476 --> 00:28:07,479
-(ציוץ ציפורים)
-(רוח נושבת)

652
00:28:07,520 --> 00:28:10,815
(מעופפות ציפורים)

653
00:28:15,695 --> 00:28:18,656
♪♪

654
00:28:18,740 --> 00:28:21,951
חבר צוות:
ושלושה, שתיים, אחת, לך!

655
00:28:21,993 --> 00:28:24,412
-(סלילת קו)
-צוות: וואו!

656
00:28:24,496 --> 00:28:28,333
דוד:
עשינו חזרות
למתקפת הנחש

657
00:28:28,416 --> 00:28:30,293
בחלק ראשון מתוך שבעה.

658
00:28:30,335 --> 00:28:33,838
זה היה טמבל חזרה לתוך...

659
00:28:33,922 --> 00:28:36,758
בתיאוריה, דרך קיר
במאבק עם נגיני.

660
00:28:38,176 --> 00:28:40,970
הנחש ממש כמו, טורפדו
לתוך האמצע שלו,

661
00:28:41,012 --> 00:28:43,515
לתוך החלק האמצעי שלו,
ודוחף אותו דרך הקיר

662
00:28:43,598 --> 00:28:46,643
לתוך, כמו,
חדר הילדים של השכן.

663
00:28:47,435 --> 00:28:50,563
גרג: אתה על כבל,
אה, מערכת גלגלות,

664
00:28:50,647 --> 00:28:53,441
ואתה שם, כאילו,
20 פאונד ב-- בנג.

665
00:28:53,525 --> 00:28:56,569
אתה יודע. ואז, אתה מתחיל,
"נכון, בסדר, זה 20 פאונד.

666
00:28:56,653 --> 00:28:59,364
בוא נעשה את זה שוב". הוא נחת
באותו מקום, אתה יודע.

667
00:28:59,447 --> 00:29:02,033
"נכון, פשוט תתחיל.
שים בו עוד 10."
אתה הולך--

668
00:29:02,075 --> 00:29:04,744
אז אני, באופן אישי,
פשוט שמתי מישהו על זה

669
00:29:04,828 --> 00:29:07,872
ורק בהדרגה 10 פאונד,
10 פאונד,

670
00:29:07,956 --> 00:29:11,209
עד שאנחנו בעצם
להגיע לאן שאנחנו רוצים.

671
00:29:11,543 --> 00:29:13,962
עשינו את הטמטום
יום לפני,

672
00:29:14,045 --> 00:29:16,297
וזה היה קצת טמבל קשה.
כאילו, גרימת מהלומה קטנה.

673
00:29:16,381 --> 00:29:18,466
דייב עשה את זה, הוא היה כאילו,
"'קור, זה קצת קשה."

674
00:29:19,426 --> 00:29:21,886
יש כמה דברים
אמר על זה אחרי, כאילו,

675
00:29:21,970 --> 00:29:25,265
"זה תיק המשקל
המשקל הנכון עבור דייב?"

676
00:29:25,348 --> 00:29:27,017
אמרתי, "זה בסדר, דייב.
אני אעשה את זה."

677
00:29:27,058 --> 00:29:28,351
כי הוא עשה אחד אתמול,

678
00:29:28,393 --> 00:29:30,020
(מרחרח) ואני הולך,
"לבשתי את הרתמה שלי.

679
00:29:30,061 --> 00:29:31,730
אני פשוט אעשה את זה. אתה יודע,
זה בסדר." הוא היה כמו,

680
00:29:31,813 --> 00:29:34,899
"לא, לא, לא.
לא, זה הפעלול שלי. אני אעשה את זה."

681
00:29:34,941 --> 00:29:36,693
עמדתי שם.
דייב היה ממש

682
00:29:36,735 --> 00:29:38,737
עומד מולי.
הם ערכו את--

683
00:29:38,778 --> 00:29:40,030
בנים נמצאים שם על החוטים

684
00:29:40,071 --> 00:29:41,614
וכל נערי הבטיחות
נמצאים בסביבה,

685
00:29:41,698 --> 00:29:42,782
הכל ככה.

686
00:29:43,491 --> 00:29:45,744
מארק:
והדבר האחרון שאמרתי
לדייב רגע לפני שהוא הלך,

687
00:29:45,827 --> 00:29:48,038
הייתי כמו, (לועג)
"אחרי אתמול, דייב,

688
00:29:48,079 --> 00:29:49,164
"אני חושב שזה
צריך להיות, אה,

689
00:29:49,247 --> 00:29:50,540
זה צריך
יהיה הרבה יותר קל".

690
00:29:50,582 --> 00:29:53,418
♪♪

691
00:29:53,460 --> 00:29:56,755
דייב פשוט התיישר
הצווארון שלו ככה,

692
00:29:56,796 --> 00:29:58,298
לשים את הסנטר על החזה.

693
00:29:58,840 --> 00:30:01,593
-המתנה! ו...
-גרג: כולם מוכנים?

694
00:30:01,676 --> 00:30:03,803
-שלוש, שתיים, אחד, בום.
-(זמזם)

695
00:30:08,516 --> 00:30:09,768
ברגע שעזבתי את הרצפה,

696
00:30:09,809 --> 00:30:11,853
ברגע שהיה לי העומס
הכה אותי בחוטים,

697
00:30:11,936 --> 00:30:13,813
חשבתי,
"לא, זה גדול מדי."

698
00:30:14,397 --> 00:30:16,566
כמו טשטוש. זה היה פשוט--
זה היה לא אמיתי.

699
00:30:16,608 --> 00:30:19,527
מעולם לא ראיתי בן אדם
לנוע כל כך מהר אפילו עד היום.

700
00:30:19,611 --> 00:30:22,238
אני זוכר שפגעתי בקיר,
החזה שלי מתקפל לתוך האף.

701
00:30:22,280 --> 00:30:24,240
הייתי בהכרה מלאה
לאורך כל העניין.

702
00:30:24,282 --> 00:30:27,035
אז הוא נדפק בקיר,
ועכשיו, הוא פשוט תלוי שם

703
00:30:27,118 --> 00:30:28,912
כמו, כמו בובה
עם המיתרים שלו חתוכים.

704
00:30:28,953 --> 00:30:31,247
הוא פשוט היה פשוטו כמשמעו
צונח שם,

705
00:30:31,289 --> 00:30:33,833
תלוי על חוט
מהקיר.

706
00:30:33,917 --> 00:30:35,585
אז, היו הרבה, אה...

707
00:30:38,380 --> 00:30:40,048
(מרחרח, ממלמל)

708
00:30:42,634 --> 00:30:43,927
(נשימה רכה)

709
00:30:49,849 --> 00:30:51,226
הוא פשוט, אה...

710
00:30:51,309 --> 00:30:53,770
כן, בדיעבד,
אבל זה היה רק--

711
00:30:53,812 --> 00:30:56,940
הרבה דברים
השתנה בעקבות כוחו של דייב

712
00:30:56,981 --> 00:30:59,484
שלא ראינו
על החזרה.

713
00:31:00,443 --> 00:31:03,279
זה קשה. ממ...

714
00:31:04,155 --> 00:31:05,407
גרג:
זה היה היום הגרוע ביותר.

715
00:31:05,490 --> 00:31:06,991
הכי גרוע, הכי גרוע--

716
00:31:07,033 --> 00:31:09,661
היום הכי גרוע שלי אי פעם,
אבל בהחלט היום הגרוע ביותר

717
00:31:09,744 --> 00:31:11,287
בעסקי הסרטים
שהיה לי אי פעם.

718
00:31:11,329 --> 00:31:14,833
הוא ממש אמר, מיד,
הוא כמו, "שברתי את הצוואר שלי."

719
00:31:14,874 --> 00:31:16,167
הוא אמר, "אני יכול להרגיש את זה."

720
00:31:16,251 --> 00:31:18,003
והוא ממש, הידיים שלו,
הוא הצביע כמו,

721
00:31:18,086 --> 00:31:21,548
"שברתי את הצוואר. זה כאן.
אני יכול להרגיש את זה". אז...

722
00:31:26,678 --> 00:31:29,931
כן, אז...
כן, אז הורדנו אותו

723
00:31:30,974 --> 00:31:34,519
על מחצלת ההתרסקות, אה,

724
00:31:34,561 --> 00:31:37,856
אני רק זוכר
גרג ממש צובט את רגלו,

725
00:31:37,939 --> 00:31:39,524
ממש צובט והולך,

726
00:31:39,607 --> 00:31:41,860
"אתה יכול להרגיש את זה דייב?"
והוא אומר, "מה?"

727
00:31:41,943 --> 00:31:44,529
(לא ברור)
(מרחרח)

728
00:31:45,238 --> 00:31:46,322
(אנחות)

729
00:31:47,657 --> 00:31:51,828
(שובר קול) אני רק זוכר
אז זה היה רע.

730
00:31:51,870 --> 00:31:54,039
ואז אני, בפנים,
התחלתי להיכנס לפאניקה,

731
00:31:54,122 --> 00:31:56,041
אבל אתה לא יכול להראות את זה
כי הוא שם.

732
00:31:56,124 --> 00:31:58,877
ואתה יודע,
"לא יכול להרגיש את הרגליים שלי, גוב."

733
00:31:58,960 --> 00:32:00,170
"אני יודע. אתה תהיה בסדר.
שכב שם."

734
00:32:00,211 --> 00:32:02,839
"לא, אני לא מרגיש את הרגליים שלי, גוב."
הוא, הוא ידע.

735
00:32:02,881 --> 00:32:06,051
♪♪

736
00:32:06,092 --> 00:32:09,095
סו:
אנדי עבד
בחדר העבודה בבית

737
00:32:09,179 --> 00:32:11,556
וקיבלתי שיחת טלפון
ממארק,

738
00:32:11,598 --> 00:32:13,933
והוא היה מאוד קליל,
והוא רק אמר,

739
00:32:14,017 --> 00:32:17,520
"הו, סו, את יכולה להגיד לי
מי הרופא של דיוויד?"

740
00:32:17,562 --> 00:32:19,397
אני נזכר מיד אחר כך
לשבור לי את הצוואר,

741
00:32:19,439 --> 00:32:21,983
אמרתי למרק,
"אל תצלצל לאמא שלי.

742
00:32:22,067 --> 00:32:24,235
יש לה מספיק
לדאוג".

743
00:32:24,277 --> 00:32:26,780
ואז, כשהם לקחו אותי
לבית החולים, אני כאילו,

744
00:32:26,863 --> 00:32:28,239
"מארק, כדאי שתתקשר אליי אמא."

745
00:32:28,323 --> 00:32:31,117
ואז,
השיחה הבאה שקיבלתי הייתה,

746
00:32:31,201 --> 00:32:34,579
"אנחנו חושבים שכדאי לך לרדת
מיד." וממש,

747
00:32:34,662 --> 00:32:37,832
ידעתי, שם ואז,
משהו דרסטי לא היה בסדר.

748
00:32:37,916 --> 00:32:41,002
(רעם רועם)

749
00:32:42,879 --> 00:32:44,881
הגענו לבית החולים,

750
00:32:44,923 --> 00:32:48,093
וגרג ומארק
היו מחוץ לדלת,

751
00:32:49,010 --> 00:32:52,514
וכל מה שאמרו היה,
"דייוויד שבר את הצוואר שלו."

752
00:32:53,765 --> 00:32:55,475
ואני פשוט איבדתי את זה.

753
00:32:58,436 --> 00:33:02,315
ישבתי בפינה של זה
חדר כל הלילה ובכה.

754
00:33:02,399 --> 00:33:03,608
(מתנשפים)

755
00:33:03,650 --> 00:33:06,444
כי אני אמור
לשים שם פלסטר

756
00:33:06,528 --> 00:33:08,905
ולעשות את זה טוב יותר.

757
00:33:08,947 --> 00:33:12,659
ולא יכולתי.
(מתנשפים, מרחרחים)

758
00:33:13,576 --> 00:33:15,036
(מרחרח)

759
00:33:15,120 --> 00:33:16,913
אנדי:
הוא הוצג
עם העובדה

760
00:33:16,955 --> 00:33:19,207
שזה היה
פציעה די קשה.

761
00:33:19,290 --> 00:33:21,167
הוא היה צריך
לעבור ניתוח

762
00:33:21,251 --> 00:33:23,753
כי באותו שלב,
פוטנציאלית בכל עת,

763
00:33:23,795 --> 00:33:25,964
זה יכול היה להיות קטלני.

764
00:33:26,047 --> 00:33:28,550
(מכונות שורשות, מרעישות)

765
00:33:28,633 --> 00:33:30,635
דוד:
התעוררתי
ישר לאחר הניתוח,

766
00:33:30,719 --> 00:33:33,096
ויש את כל האנשים
שאתה אוהב סביבך.

767
00:33:33,138 --> 00:33:34,973
(שואף) אתה אומר, "אוי בנאדם,

768
00:33:35,056 --> 00:33:37,559
הלוואי שלא היה לי
להעביר אותך את זה."

769
00:33:39,769 --> 00:33:43,481
ואז, אתה יודע, הוא הלך
לחדר עם רופא.

770
00:33:43,565 --> 00:33:46,234
ואז, הם קראו לי להיכנס.
זה רק אני והרופא

771
00:33:46,317 --> 00:33:48,111
ודוד שוכב שם.

772
00:33:48,153 --> 00:33:50,321
אמרתי, "תראה, במקומך
מספר לי את החדשות הרעות,

773
00:33:50,363 --> 00:33:52,991
אני יכול להגיד לך
מה אני חושב שהחדשות הרעות?"

774
00:33:53,074 --> 00:33:56,161
ואני אמרתי, "כן,
אני משותק מכאן.

775
00:33:56,244 --> 00:33:59,164
"אני מלא מוטורי
ושיתוק חושי.

776
00:33:59,205 --> 00:34:00,915
"אני פציעה מוחלטת,
אז זה אומר

777
00:34:00,999 --> 00:34:02,500
אין סיכוי
של לחזור."

778
00:34:02,542 --> 00:34:05,253
היא הייתה כמו, "כן, כן, כן."
(צחוק חלש)

779
00:34:05,337 --> 00:34:07,630
זה היה אמור להיות
סצנה מרהיבה

780
00:34:07,672 --> 00:34:10,759
להביא את המעודכן ביותר
סרט הארי פוטר לחיים,

781
00:34:10,842 --> 00:34:13,428
אבל הערב, חוששים מזה
הכפיל של דניאל רדקליף

782
00:34:13,511 --> 00:34:17,307
נותר משותק
אחרי שפעלול השתבש קשות.

783
00:34:17,349 --> 00:34:20,560
פרמדיקים הגיעו דקות ספורות
לאחר שהתאונה קרתה.

784
00:34:20,643 --> 00:34:24,022
הם ייצבו את הפעלולן,
ואז הבהיל אותו לבית החולים.

785
00:34:24,105 --> 00:34:26,358
-(שחפים משתוללים)
-(גלים מתנפצים)

786
00:34:26,441 --> 00:34:29,402
אבא שלי נכנס לחדר השינה שלי
יום אחד והיה כמו,

787
00:34:29,486 --> 00:34:32,364
"היתה תאונה
על הסט עם דייבי."

788
00:34:32,405 --> 00:34:34,282
-(רעש רחוב)
-(ציוץ ציפורים)

789
00:34:34,366 --> 00:34:35,992
שלחתי הודעה לטלפון שלו,

790
00:34:36,034 --> 00:34:37,952
אלא מישהו אחר
היה מגיב.

791
00:34:38,036 --> 00:34:42,374
אני לא יודע אם זה היה מארק
או החברה שלו באותה תקופה.

792
00:34:43,291 --> 00:34:44,959
וברור שעשיתי, כמו--

793
00:34:45,001 --> 00:34:47,045
הייתי כאילו, ברגע
אני נוחת, בעצם,

794
00:34:47,128 --> 00:34:48,588
ברגע שאני יורד מהמטוס,

795
00:34:48,672 --> 00:34:51,257
אני הולך לבוא
ישר לבית החולים.

796
00:34:51,341 --> 00:34:53,802
-(פטפוט לא ברור)
-מעולה. אני חייב להשיג אותך--

797
00:34:53,885 --> 00:34:56,388
-מארק: היי, דן. מה שלומך?
-אני די בסדר.

798
00:34:56,429 --> 00:34:58,264
-מארק: כן? טוֹב.
-רק מדברים על
ג'ון קופר קלארק,

799
00:34:58,348 --> 00:35:00,100
-משורר הפאנק.
-(מארק צוחק)

800
00:35:00,183 --> 00:35:02,727
הוא נראה כמו אליס קופר,
אבל...

801
00:35:02,811 --> 00:35:05,563
דניאל:
הדבר שהכי פחדתי ממנו
בערך בבית החולים,

802
00:35:05,605 --> 00:35:07,399
הייתי כאילו, מה אם הוא--
מה אם ייגמרו לנו הדברים

803
00:35:07,440 --> 00:35:09,150
לדבר על,
ומה אם מתחשק לו

804
00:35:09,234 --> 00:35:10,485
אני לא יודע איך
לדבר איתו יותר

805
00:35:10,568 --> 00:35:12,737
כי זה מביך בהתחלה.
כאילו, זה היה מביך.

806
00:35:12,779 --> 00:35:16,908
-מה אתה אומר לי?
זה ג'ון קופר קלארק. אממ...

807
00:35:16,950 --> 00:35:19,703
ומה אם זה אף פעם לא מרגיש
שוב נורמלי בינינו?

808
00:35:19,744 --> 00:35:23,623
וזה, כמו, למרבה המזל,
שלא נמשך הרבה זמן.

809
00:35:23,707 --> 00:35:26,209
-(צוחק)
-דוד: אז אני הולך להביא
אצבע המין הביתה.

810
00:35:26,251 --> 00:35:28,086
מארק:
הוא רוצה שתדע את זה, דן.

811
00:35:28,128 --> 00:35:29,546
הוא רוצה שתדע
את פיסת המידע הזו.

812
00:35:29,587 --> 00:35:31,589
-זה אומר לו הרבה.
-(פטפוט לא ברור)

813
00:35:31,673 --> 00:35:34,759
♪♪

814
00:35:36,594 --> 00:35:38,263
ראלף פיינס:
בזמן שנלחמת באומץ

815
00:35:38,304 --> 00:35:41,725
עד שלא יכולת יותר
תעמוד בעצמך,

816
00:35:41,766 --> 00:35:43,101
הוא נפל מזמן...

817
00:35:43,143 --> 00:35:46,604
דניאל:
ברור שהתחלנו לצלם
זמן קצר לאחר מכן,

818
00:35:46,646 --> 00:35:50,442
ודייב היה בבית חולים עבור
הרבה מתחילת הצילומים.

819
00:35:50,900 --> 00:35:52,777
במאי:
אוקיי, אחד אחרון.

820
00:35:52,819 --> 00:35:56,156
אתה יודע, אני הייתי הולך
"סביב אחרי העבודה, אממ,

821
00:35:56,239 --> 00:35:58,950
אתה יודע, קצת, אה,

822
00:35:59,034 --> 00:36:00,744
רק לבקר אותו
ולראות אותו

823
00:36:00,785 --> 00:36:03,163
ואתה יודע, צופה בו
בבית החולים,

824
00:36:03,246 --> 00:36:05,832
ובהדרגה,
הוא השתפר, ו--

825
00:36:06,458 --> 00:36:08,835
כל התקופה ההיא
של זמן, עדיין היה לי את

826
00:36:08,918 --> 00:36:11,796
עדיין עלתה בי המחשבה,
כאילו, הוא יהיה בסדר
שוב בשלב מסוים.

827
00:36:11,880 --> 00:36:14,424
-חבר צוות:
אתה שמח, טולגה?
-טולגה: אני שמח.

828
00:36:14,466 --> 00:36:18,094
זה היה קשה.
לא התמודדתי עם זה (צוחק)

829
00:36:18,136 --> 00:36:22,474
כי דייב, בנפשי,
בלתי ניתן להריסה.

830
00:36:23,558 --> 00:36:25,018
אז, אני--

831
00:36:25,685 --> 00:36:29,147
עדיין לא האמנתי.
לא רציתי.

832
00:36:29,230 --> 00:36:31,608
אני מתגעגע לחזור לעבודה.

833
00:36:31,649 --> 00:36:35,945
הלוואי והייתי שם
לסיים את זה, אתה יודע?

834
00:36:35,987 --> 00:36:37,697
מארק:
אתה מרמה את עצמך,

835
00:36:37,781 --> 00:36:40,825
חושב שאולי
דברים לא כל כך גרועים.

836
00:36:40,867 --> 00:36:43,912
חושב שהוא יחזור הביתה,
זה יכול להיות, אתה יודע,

837
00:36:43,995 --> 00:36:47,248
אולי הוא יוכל
לעמוד או...

838
00:36:47,999 --> 00:36:49,501
(אנחות)

839
00:36:51,544 --> 00:36:54,339
אני לא יודע, רק חושב
אולי הוא יקבל משהו אחר,

840
00:36:54,381 --> 00:36:57,175
משהו אחר
לחזור או...

841
00:36:57,217 --> 00:36:58,927
משהו כזה.

842
00:36:59,010 --> 00:37:02,681
דוד: סיפרתי לכל המשפחה שלי
והחברים שלי מיד,

843
00:37:02,722 --> 00:37:06,434
לנסות ולקוות בשבילי
להיות מאושר כמוני.

844
00:37:06,518 --> 00:37:09,979
לא שמח כאילו
אתה רוצה שאני אהיה

845
00:37:10,021 --> 00:37:13,316
כי יש סיכוי טוב
זה לא יהיה בר השגה.

846
00:37:14,025 --> 00:37:17,529
אז אל תגרום לי להרגיש
אני כל הזמן מאכזב אותך

847
00:37:17,570 --> 00:37:22,075
על שלא ניסית לתקן
ולפתור את כל הבעיה.

848
00:37:22,158 --> 00:37:23,702
פול: מה אתה עושה, דייב?

849
00:37:27,038 --> 00:37:28,373
פול: יש שיפור?

850
00:37:41,720 --> 00:37:43,471
אני חושב שלמדתי הרבה
של לקחים מזה

851
00:37:43,555 --> 00:37:45,557
במונחים של סתם, כאילו,

852
00:37:45,640 --> 00:37:47,892
כשהחיים הם בערך
להיות שם בשביל אנשים,

853
00:37:47,934 --> 00:37:51,730
וזה לא קשור ל...
לא על תיקון שום דבר.

854
00:37:52,272 --> 00:37:53,732
אממ...

855
00:37:55,692 --> 00:37:56,735
אממ...

856
00:37:57,986 --> 00:38:00,071
כן, ו...

857
00:38:02,198 --> 00:38:03,450
אממ...

858
00:38:04,701 --> 00:38:07,412
אבל, כן, אז, אני חושב
ניסינו, כמו--

859
00:38:07,495 --> 00:38:09,414
וגם, כמו, דייב,
יברך אותו,

860
00:38:09,456 --> 00:38:11,291
מייצר עושה את זה
אווירת מסיבה מזוינת,

861
00:38:11,374 --> 00:38:12,625
כאילו, לכל מקום שהוא הולך.

862
00:38:12,709 --> 00:38:15,837
נכון, החוקים הם אחד
מרשמלו פנימה, ארנב שמנמן.

863
00:38:15,920 --> 00:38:17,630
שני מרשמלו פנימה,
אומרים ארנבות שמנמנות.

864
00:38:17,714 --> 00:38:20,133
הכל עד כמה שאתה יכול להשיג
עד שהם קופצים החוצה שלך--

865
00:38:20,216 --> 00:38:23,720
-מארק: האם אתה צריך לעשות ריבוי
זה אחרי שהגעת לשניים?
-שפן שמנמן.

866
00:38:23,762 --> 00:38:25,805
♪♪

867
00:38:25,889 --> 00:38:26,639
ארנב שמנמן.

868
00:38:26,723 --> 00:38:29,434
-שפן שמנמן.
-(מארק צוחק)

869
00:38:29,517 --> 00:38:31,561
-(עמום) ארנב שמנמן.
-דיוויד: הו, כמעט.

870
00:38:31,603 --> 00:38:33,813
מארק:
אנחנו ניתן לו את הכרטיס הזה.

871
00:38:33,897 --> 00:38:36,274
(חברים מצחקקים)

872
00:38:36,358 --> 00:38:39,277
-(מארק צוחק)
-(עמום) ארנב שמנמן!

873
00:38:39,319 --> 00:38:42,697
-שפן שמנמן--
-(צחוק)

874
00:38:42,781 --> 00:38:44,699
(מארק צוחק)

875
00:38:44,783 --> 00:38:46,576
רק משתפר
ועדיף זה, לא?

876
00:38:46,618 --> 00:38:49,079
כשהוא היה בבית החולים,
הוא כבר היה

877
00:38:50,205 --> 00:38:51,998
מסוגל לקבל את הפרספקטיבה

878
00:38:52,082 --> 00:38:53,458
להסתכל על אנשים אחרים

879
00:38:53,541 --> 00:38:55,752
עם פציעות חמורות יותר,
וללכת כאילו,

880
00:38:55,794 --> 00:38:57,337
"אה, אני בעצם
יותר טוב מהם.

881
00:38:57,420 --> 00:38:58,963
אני חייב להסתכל החוצה
עבורם עכשיו."

882
00:38:59,005 --> 00:39:00,882
(סו צוחקת)

883
00:39:00,965 --> 00:39:03,802
שזה פשוט הכי הרבה
מגוחך לעזאזל,

884
00:39:03,843 --> 00:39:07,055
כאילו, איכות טובה
באדם. אממ...

885
00:39:08,264 --> 00:39:09,766
אממ...

886
00:39:13,311 --> 00:39:15,980
-(דלת נפתחת)
-(טלפון מצלצל)

887
00:39:22,946 --> 00:39:26,324
סו:
מאוד כעסתי על
אלה שהיו מעורבים

888
00:39:26,366 --> 00:39:28,368
והייתי מריר מאוד.

889
00:39:28,451 --> 00:39:31,246
ורציתי מישהו להאשים.

890
00:39:31,329 --> 00:39:34,165
ואני זוכרת שישבתי
איתו יום אחד,

891
00:39:34,207 --> 00:39:37,460
ואני אמרתי, "אה, נו,
אתה יודע, אתה הולך, אממ,

892
00:39:37,502 --> 00:39:39,796
לקחת את זה הלאה?"

893
00:39:40,505 --> 00:39:42,424
הוא אמר, "למה, אמא?"

894
00:39:42,507 --> 00:39:44,551
הוא אמר,
"החיים שלי נהרסו.

895
00:39:44,634 --> 00:39:48,388
למה שארצה להרוס
חיים של מישהו אחר?"

896
00:39:50,515 --> 00:39:52,642
דוד:
ישר, הייתי כאילו

897
00:39:52,684 --> 00:39:55,311
האם אני הולך על הפרטים
והאשמה,

898
00:39:55,353 --> 00:39:58,857
והפרטים שיש
אחראי על כל קצה שלו?

899
00:39:59,649 --> 00:40:01,651
והייתי כמו... (אנחות)

900
00:40:01,693 --> 00:40:05,196
"מה זה אנשים שמפוטרים
באמת ישתנה?

901
00:40:05,280 --> 00:40:07,115
אתה משותק",
אתה יודע למה אני מתכוון?

902
00:40:07,198 --> 00:40:08,366
"אתה לא הולך לתקן."

903
00:40:08,450 --> 00:40:11,536
ג'מה:
נסה לסובב ולחזור
בדרך אחרת.

904
00:40:12,746 --> 00:40:17,459
דוד:
זה היה רק קטלוג של שגיאות
זה הוביל לשיתוק שלי.

905
00:40:18,626 --> 00:40:20,962
והייתי צריך להתמקד
על להיות חיובי.

906
00:40:21,046 --> 00:40:23,465
ואני עדיין עושה זאת.
אני ממש מתביישת נגד

907
00:40:23,548 --> 00:40:25,550
כל דבר ש
מביא לי שליליות

908
00:40:25,633 --> 00:40:28,053
או גורם לי להרגיש שלילי.

909
00:40:29,095 --> 00:40:30,388
זה כמו תגובה אלרגית.

910
00:40:30,472 --> 00:40:33,183
אני פשוט מרחיק את זה
כמה שיותר מהר.

911
00:40:33,224 --> 00:40:35,727
♪♪

912
00:40:35,769 --> 00:40:38,897
סו:
הוא באמת היכה אותי
בין העיניים עם זה.

913
00:40:39,731 --> 00:40:41,566
אם הוא יסלח להם ו,

914
00:40:41,608 --> 00:40:43,693
בחוסר מילה טובה יותר,
התרחק מזה,

915
00:40:43,735 --> 00:40:46,154
-אז אני צריך לעשות את אותו הדבר.
-המ.

916
00:40:46,237 --> 00:40:47,739
ו, אממ

917
00:40:47,781 --> 00:40:50,033
זה היה די
נטל שהוסר

918
00:40:50,075 --> 00:40:51,701
כשהוא אמר את זה, באמת,

919
00:40:51,743 --> 00:40:55,538
כי רק רציתי
להאשים מישהו.

920
00:40:59,417 --> 00:41:01,920
ג'מה:
קיבלת את אמא שלך. (מצחקק)

921
00:41:02,003 --> 00:41:04,631
דוד:
והפחד הכי גדול שלי היה,
למעשה,

922
00:41:04,714 --> 00:41:06,966
יש לי משכנתא לשלם,
יש לי חיים לנהל,

923
00:41:07,050 --> 00:41:09,636
ואני לא יודע
איפה אני אהיה,

924
00:41:09,719 --> 00:41:11,721
אבל האולפן התגבר
ואמר,

925
00:41:11,763 --> 00:41:14,015
"תראה, יש לנו ביטוח.

926
00:41:14,099 --> 00:41:16,434
"אתה תצטרך ללכת
בהליך משפטי,

927
00:41:16,476 --> 00:41:17,769
אבל אתה תהיה בסדר."

928
00:41:18,853 --> 00:41:20,563
יש לי מזל שהכל
היה במקום

929
00:41:20,605 --> 00:41:23,525
כדי שאהיה
השגיחו כך.

930
00:41:23,608 --> 00:41:24,818
אז, עכשיו מה אני הולך לעשות

931
00:41:24,901 --> 00:41:27,112
האם אני הולך להביא את האף שלי
עד הברכיים שלי,

932
00:41:27,153 --> 00:41:30,448
אלי תמקם את המגלשה
סדין מתחת לגב שלי,

933
00:41:30,532 --> 00:41:32,659
בעד הצד הזה
אז גיליון השקופיות

934
00:41:32,742 --> 00:41:36,746
נוסע איתי,
ואני עולה על הכיסא. אז...

935
00:41:40,625 --> 00:41:42,293
-מוכן?
-אלי: כן.

936
00:41:45,130 --> 00:41:46,506
פַנטַסטִי.

937
00:41:46,589 --> 00:41:48,717
דוד:
ההחלמה הראשונית שלי
היה די טוב.

938
00:41:48,800 --> 00:41:53,430
הייתי מוכן לעשות צ'ק-אאוט
בית החולים עד מאי לאחר ינואר.

939
00:41:53,471 --> 00:41:56,224
הרגל שלי-- הרגל שלי נתפסה
מתחת למשענת היד

940
00:41:56,266 --> 00:41:59,185
בצד,
ואז אני הולך ככה.

941
00:41:59,978 --> 00:42:02,063
בזווית. שׁוּב.

942
00:42:03,148 --> 00:42:04,649
(אנחות)

943
00:42:06,693 --> 00:42:09,404
ואז, רק שבוע
לפני היציאה,

944
00:42:09,487 --> 00:42:10,947
התחילו לקבל את התסמינים האלה

945
00:42:10,989 --> 00:42:13,783
איפה זה היה
משפיע על הנוירולוגיה שלי.

946
00:42:13,825 --> 00:42:16,536
הזרועות הלכו
קשה יותר לשימוש.

947
00:42:16,619 --> 00:42:18,288
סבלתי מכאבים רבים

948
00:42:18,329 --> 00:42:19,914
כמו שהלכתי
מישיבה לשכיבה.

949
00:42:19,998 --> 00:42:23,168
הלכתי לבדיקת MRI,
ומתברר

950
00:42:23,209 --> 00:42:24,627
אני מהאנשים הנדירים

951
00:42:24,669 --> 00:42:27,505
שמקבל סירינקס בעמוד השדרה

952
00:42:27,589 --> 00:42:29,007
מיד לאחר הניתוח,

953
00:42:29,090 --> 00:42:32,135
כמו 1% מפציעות עמוד השדרה
או משהו.

954
00:42:32,177 --> 00:42:35,805
שזה כמו
ציסטה בחוט השדרה שלי.

955
00:42:35,847 --> 00:42:37,682
הם היו צריכים לפעול,
או שאני אמות.

956
00:42:37,766 --> 00:42:39,351
כך היה
עצר אותי לנשום,

957
00:42:39,434 --> 00:42:40,894
זה היה מפסיק
הזרועות שלי עובדות,

958
00:42:40,977 --> 00:42:44,606
ובסופו של דבר, עצרו אותי
בליעה, ואז נשימה.

959
00:42:44,689 --> 00:42:46,733
זה היה ניתוח של 11 שעות.

960
00:42:47,108 --> 00:42:50,362
ואז, חזרתי ל
ריבוע אחד בהחלמה על זה,

961
00:42:50,403 --> 00:42:54,741
אז עדיין הייתי בבית חולים עבור
עוד חודשיים וחצי.

962
00:42:54,824 --> 00:42:57,702
זו ההשקפה שלי כל יום,

963
00:42:57,786 --> 00:43:00,914
האור האבעבועי הזה בגלגלי העיניים שלי,

964
00:43:00,997 --> 00:43:05,126
כל שעה של כל שנייה
של כל יום, ואני שונא את זה.

965
00:43:05,210 --> 00:43:07,837
♪♪

966
00:43:07,879 --> 00:43:11,966
יום אחד, זה היה לגמרי
הרסני עבורי,

967
00:43:12,050 --> 00:43:14,469
אפילו יותר מ
התאונה, אני חושב,

968
00:43:14,511 --> 00:43:16,388
זה כשהם העבירו
אותו מהמיטה

969
00:43:16,429 --> 00:43:18,598
יום אחד בסטנמור.

970
00:43:18,682 --> 00:43:20,517
היה להם, היה להם,
כמו, דוכן.

971
00:43:20,558 --> 00:43:22,977
הם הכניסו את דייב לתוכו,
והם מכוננים את זה--

972
00:43:23,061 --> 00:43:25,188
ובכן, אתה יודע, לחץ על הכפתור
ותוציא אותו מהמיטה,

973
00:43:25,230 --> 00:43:27,232
וזו הדרך
הוא פשוט היה תלוי שם.

974
00:43:27,315 --> 00:43:30,402
(מוזיקה חגיגית מתנגנת)

975
00:43:33,822 --> 00:43:37,909
זאת אומרת, זה באמת הרגיש נורא.

976
00:43:37,951 --> 00:43:39,619
♪♪

977
00:43:44,499 --> 00:43:46,751
זה, זה היה יום רע.

978
00:43:47,794 --> 00:43:49,754
אני חושב כי נהגתי
אחד מאלה--

979
00:43:49,838 --> 00:43:51,548
כשהשארתי אותו שם, הייתי,

980
00:43:51,589 --> 00:43:54,009
אתה יודע, הרוס לחלוטין.

981
00:43:54,092 --> 00:43:56,011
גם היום.

982
00:43:57,804 --> 00:44:00,932
בכל מסלול שלקחתי הביתה
לא היה המסלול הרגיל.

983
00:44:01,016 --> 00:44:02,934
פשוט לא רציתי ללכת הביתה

984
00:44:03,435 --> 00:44:05,895
או ללכת לכל מקום.
פשוט נהגתי.

985
00:44:06,855 --> 00:44:09,441
עישן לי סיגר. נסע.

986
00:44:09,482 --> 00:44:11,317
נסע. זה לקח שעות.

987
00:44:14,362 --> 00:44:16,448
פשוט לא רציתי ללכת הביתה.

988
00:44:22,245 --> 00:44:23,997
(פטפוט שקט)

989
00:44:24,080 --> 00:44:26,791
במאי:
בסדר, עכשיו כולם מרוצים
עם זה בתור זריקה?

990
00:44:26,833 --> 00:44:28,668
(לפיד מנשיפה)

991
00:44:28,752 --> 00:44:31,463
נכון, אז הנה.
יְרִי!

992
00:44:31,546 --> 00:44:33,006
אוקיי, הנה.

993
00:44:33,089 --> 00:44:35,592
-בואו נגלגל מצלמות!
-(אש מתפצחת)

994
00:44:35,633 --> 00:44:36,968
מפעילי מצלמה:
מתגלגל!

995
00:44:37,052 --> 00:44:39,095
במאי (באמצעות בולהורן):
ואקשן!

996
00:44:39,137 --> 00:44:40,805
(כישוף צועק)

997
00:44:46,186 --> 00:44:48,813
(פיצוצים)

998
00:44:48,855 --> 00:44:50,732
במאי:
בראבו! נחמד מאוד.

999
00:44:50,815 --> 00:44:52,901
מארק:
כמה ימים
לפני התאונה של דייב,

1000
00:44:52,984 --> 00:44:55,487
הייתה לי שיחת טלפון
מרכז פעלולים אחר

1001
00:44:55,528 --> 00:44:58,365
להיות צוות ליבה
בעבודה אחרת,

1002
00:44:58,948 --> 00:45:01,659
על "רובין הוד"
אה, עם ראסל קרואו,

1003
00:45:01,701 --> 00:45:03,745
אממ, ומעולם לא היה לי
שיחת הטלפון הזאת לפני,

1004
00:45:03,828 --> 00:45:05,121
והייתי ממש
מעל הירח,

1005
00:45:05,163 --> 00:45:07,123
למרות שאהבתי
עובד על הארי פוטר,

1006
00:45:07,165 --> 00:45:09,000
זה היה סתם
קבוצה אחרת לגמרי.

1007
00:45:09,042 --> 00:45:11,795
למצוא את שמי היה
באמת לצאת לשם,

1008
00:45:11,836 --> 00:45:14,964
ובעצם שאלתי
גרג אם יכולתי ללכת ולעשות את זה.

1009
00:45:15,006 --> 00:45:16,508
♪♪

1010
00:45:16,591 --> 00:45:17,967
אבל אז, דייב שאל אותי
להיות אז

1011
00:45:18,009 --> 00:45:19,886
כפיל הפעלולים עבור הארי.

1012
00:45:21,137 --> 00:45:23,014
דייב הבהיר את זה מאוד
למארק בשלב מוקדם

1013
00:45:23,098 --> 00:45:24,766
שהוא רצה רק אותו
לעשות את זה

1014
00:45:24,849 --> 00:45:26,518
ולא רצה
כל אחד אחר שיעשה את זה.

1015
00:45:26,559 --> 00:45:29,187
(קבע פטפוט)

1016
00:45:29,229 --> 00:45:31,523
מארק:
אז עשיתי את זה בשביל דייב.

1017
00:45:32,190 --> 00:45:35,318
אבל, זה הדבר האחרון
אי פעם רציתי לעשות,

1018
00:45:35,860 --> 00:45:38,154
כי אני לא רוצה
לעשות את העבודה הזו.

1019
00:45:38,196 --> 00:45:40,657
למה אני רוצה לעשות את העבודה הזאת
חבר שלי שבר את הצוואר שלו?

1020
00:45:40,699 --> 00:45:42,325
לא בגלל
אני מפחד מהעבודה.

1021
00:45:42,367 --> 00:45:44,869
זה התפקיד שלו.
אתה יודע, דחיתי את העבודה שלו

1022
00:45:44,953 --> 00:45:46,705
מהגב שלו
שיש אירוע מצער.

1023
00:45:46,788 --> 00:45:49,958
-במאי:
בוא נעבור לשידור חי, בבקשה.
-מפעילי מצלמה: מתגלגל!

1024
00:45:50,041 --> 00:45:51,584
מארק:
בכל פעם שהתכוננתי,

1025
00:45:51,668 --> 00:45:54,004
הייתי יושב שם וחשבתי,

1026
00:45:54,045 --> 00:45:55,463
(שובר קול)
"לא הייתי צריך לשבת כאן.

1027
00:45:55,547 --> 00:45:58,174
"לא הייתי צריך לשבת כאן
לשים שיער ואיפור...

1028
00:45:59,050 --> 00:46:01,636
"ונראה כמו הארי.
אני לא צריך לעשות את זה.

1029
00:46:01,720 --> 00:46:03,179
"זה לא בסדר,
זו לא הייתה התוכנית.

1030
00:46:03,221 --> 00:46:04,556
"הייתי אמור להיות
עוברים לכאן.

1031
00:46:04,597 --> 00:46:06,975
דייב צריך לשבת כאן."
זה היה רק-- (מרחרח)

1032
00:46:08,101 --> 00:46:11,646
זה הרבה למיין
להתאמן בראש שלך.

1033
00:46:11,730 --> 00:46:14,274
במאי:
שלוש, שתיים, אחת, לך.

1034
00:46:14,357 --> 00:46:17,235
דניאל:
אתה יודע, אני אף פעם לא באמת
חשב על ההשלכות

1035
00:46:17,277 --> 00:46:20,822
של מה שיכול
מתחשק לו,

1036
00:46:20,905 --> 00:46:24,117
ואני באמת, אממ--
כן, הייתי, לא הייתי--

1037
00:46:24,200 --> 00:46:26,244
זה כנראה קצת
תירוץ ושוטר,

1038
00:46:26,327 --> 00:46:28,121
אבל הייתי אומר
אני, כאילו, אפילו לא הייתי מצויד

1039
00:46:28,204 --> 00:46:30,373
לקבל את המחשבות האלה
באותה תקופה.

1040
00:46:30,457 --> 00:46:32,667
שחקן:
תן לי הארי פוטר.

1041
00:46:32,751 --> 00:46:35,420
דניאל:
אבל גם, אני לא יודע
אם זה היה עוזר.

1042
00:46:35,462 --> 00:46:37,047
כי אני חושב--

1043
00:46:37,088 --> 00:46:40,342
אתה יודע, זה לקח כל כך הרבה זמן
להשלים

1044
00:46:40,425 --> 00:46:43,261
עם מה שקרה לדייב
לכולנו,

1045
00:46:43,345 --> 00:46:45,764
וצדקנו
באמצע זה אז.

1046
00:46:45,847 --> 00:46:48,266
אז, היינו עדיין
הכל סתם, כאילו,

1047
00:46:48,350 --> 00:46:51,686
עובד איך
הרגשנו לגבי זה.

1048
00:46:51,770 --> 00:46:55,982
(המון צורח, מעודד)

1049
00:46:57,567 --> 00:47:01,696
אלכס זין:
נוכח האחרון שלו אי פעם
בכורה של הארי פוטר,

1050
00:47:01,780 --> 00:47:05,283
האיש שזה הסיפור שלו.

1051
00:47:05,367 --> 00:47:07,994
גבירותיי ורבותיי,
דניאל רדקליף.

1052
00:47:08,078 --> 00:47:11,456
(הריעות מתעצמות)

1053
00:47:16,044 --> 00:47:18,713
-דן? דן?
-מעריץ: דן! דן!

1054
00:47:19,464 --> 00:47:23,301
דניאל:
ואז, באופן אישי,
בהחלט הייתה תקופה

1055
00:47:23,385 --> 00:47:27,222
שבו לא ידעתי
מה היה חשוב לי.

1056
00:47:27,263 --> 00:47:28,431
(הקהל מתפוגג)

1057
00:47:28,473 --> 00:47:31,768
זה היה באותו שלב,
עדיין לא השתכנעתי בעצמי

1058
00:47:31,851 --> 00:47:34,187
ממה שהיו חיי
הולך להיות כמו אחרי פוטר.

1059
00:47:34,270 --> 00:47:35,563
(המון מריע)

1060
00:47:35,647 --> 00:47:38,149
אני עשיתי את הדבר הזה
ממש בעקביות

1061
00:47:38,191 --> 00:47:40,318
והיה לו את כל המבנה הזה,
ואז פתאום,

1062
00:47:40,402 --> 00:47:42,779
זה נעלם,
והייתי, מהר מאוד,

1063
00:47:42,821 --> 00:47:44,406
נכנס, כאילו,
סוג של נפילה חופשית.

1064
00:47:44,489 --> 00:47:47,534
♪♪

1065
00:47:48,493 --> 00:47:53,665
זה היה משהו ש
דיברתי עם דייב על.

1066
00:47:53,707 --> 00:47:57,043
והוא היה,
כמו שהוא תמיד היה,

1067
00:47:57,127 --> 00:48:00,588
כמו ממש טוב
כוכב מנחה בכל זה.

1068
00:48:00,672 --> 00:48:01,840
(המון מריע)

1069
00:48:01,923 --> 00:48:03,216
הוא היה כמו,

1070
00:48:03,299 --> 00:48:05,510
"אני לא אתן לך
לזרוק את ההזדמנות

1071
00:48:05,552 --> 00:48:07,220
אתה ברחת."

1072
00:48:07,846 --> 00:48:10,348
והיה משהו
על לראות מישהו

1073
00:48:10,432 --> 00:48:13,685
לקחת את הקריירה שלהם
מהם, אה, בעל כורחו.

1074
00:48:13,727 --> 00:48:16,646
והבנתי שכמו,
אתה לא יכול להיות שאנן

1075
00:48:16,688 --> 00:48:20,233
ופשוט להיות כמו,
"כן, בטח. אני אהיה
בתעשייה הזו לנצח".

1076
00:48:20,316 --> 00:48:23,737
כי היום הזה היה
נקודת השוואה מתמדת

1077
00:48:23,820 --> 00:48:26,698
כדי, כאילו, בתת מודע
לפחות לדעת איך

1078
00:48:27,407 --> 00:48:31,661
אקראי וחולף
הכל יכול להיות.

1079
00:48:37,959 --> 00:48:42,505
-(רשרוש)
-(נאנחות)

1080
00:48:42,589 --> 00:48:44,382
דוד:
אני חושב שזה זה.

1081
00:48:45,133 --> 00:48:47,802
כשיצאתי מבית החולים,
רציתי לעשות הכל לבד

1082
00:48:47,886 --> 00:48:53,058
ואני כיוונתי לחזור
לאורח חיים שאיבדתי,

1083
00:48:53,099 --> 00:48:55,060
במקום להסתגל
לאורח חיים

1084
00:48:55,143 --> 00:48:57,437
שהייתי צריך לחיות.

1085
00:48:57,520 --> 00:49:00,398
אז, דחפתי את עצמי,
וזה לא הסתדר.

1086
00:49:00,440 --> 00:49:02,734
(פטפוט לא ברור)

1087
00:49:02,817 --> 00:49:04,819
והיה לי כל כך מזל
שיש לי

1088
00:49:04,903 --> 00:49:07,072
חבר כמו טומי בחיי

1089
00:49:07,155 --> 00:49:10,658
מוכן לא רק
לשפר את חיי,

1090
00:49:10,742 --> 00:49:11,951
לעזור לי לחיות את חיי.

1091
00:49:12,035 --> 00:49:13,745
כאילו, הוא בעצם
הידיים והרגליים שלי.

1092
00:49:13,828 --> 00:49:17,082
(פטפוט לא ברור)

1093
00:49:18,083 --> 00:49:20,752
טומי:
אני מכיר אותו מגיל 17.

1094
00:49:21,127 --> 00:49:23,838
הוא היה, אממ
דמות צבעונית.

1095
00:49:23,922 --> 00:49:27,717
אממ, יש שיגידו
קצת שחצן,

1096
00:49:27,759 --> 00:49:29,803
יהיר בכישרונותיו.

1097
00:49:29,886 --> 00:49:31,846
אממ, אבל, הוא היה מוכשר,

1098
00:49:31,930 --> 00:49:33,682
ולעולם לא יכולת
לקחת את זה ממנו.

1099
00:49:33,765 --> 00:49:35,058
♪♪

1100
00:49:35,100 --> 00:49:37,268
אני זוכר שהיה לי
שיחה בנושא

1101
00:49:37,352 --> 00:49:39,187
כמה היה לו
בחשבון הבנק שלו
בשלב מסוים.

1102
00:49:39,270 --> 00:49:41,022
הוא אמר שיש לו קילו.
ואז, הוא אמר,

1103
00:49:41,064 --> 00:49:44,275
"אבל הייתי נותן את הפאונד הזה
כל מי שהיה צריך את זה עכשיו".

1104
00:49:44,317 --> 00:49:47,112
אממ, וזה מסכם
דוד כאדם.

1105
00:49:47,153 --> 00:49:49,239
כאילו, הוא היה עושה
כל דבר עבור כל אחד.

1106
00:49:52,283 --> 00:49:55,412
דוד:
טומי יידע באופן אינסטינקטיבי
בהסתכלות עליי

1107
00:49:55,495 --> 00:49:57,497
אם אני צריך משהו.

1108
00:49:57,580 --> 00:50:00,166
זה החבר הכי טוב שלי
זה עושה את זה בשבילי.

1109
00:50:00,250 --> 00:50:03,503
כאילו, זו אהבה,
אתה יודע למה אני מתכוון?

1110
00:50:03,586 --> 00:50:05,130
אני רק אחד מהם,
אני בדיוק כמו,

1111
00:50:05,213 --> 00:50:06,589
"נכון, בוא נמשיך
עם זה עכשיו."

1112
00:50:06,631 --> 00:50:08,341
שלדעתי הוא חלק ממנו
הסיבה שבגללה דייב אוהב

1113
00:50:08,425 --> 00:50:12,429
כדי שאעבוד אצלו
כי אני לא--

1114
00:50:12,470 --> 00:50:14,472
אני לא דופק
השיח ככזה.

1115
00:50:14,556 --> 00:50:16,933
אני אתן לו
קצת סימפטיה,

1116
00:50:16,975 --> 00:50:19,144
אבל אז זה חייב להיות,
"נכון, קדימה.

1117
00:50:19,227 --> 00:50:21,563
משחק פנים על.
אנחנו חייבים להמשיך עם זה".

1118
00:50:23,648 --> 00:50:25,400
סו:
אלה חברים

1119
00:50:25,483 --> 00:50:28,153
שהלכו
לתוך התפקיד הזה.

1120
00:50:28,903 --> 00:50:32,657
כלומר, כמה צעירים אחרים
האם יעשה את זה לחבר שלהם?

1121
00:50:32,699 --> 00:50:34,075
אבל הם כן.

1122
00:50:34,159 --> 00:50:36,703
וזה, מבחינתי,
היא ידידות אמיתית.

1123
00:50:36,786 --> 00:50:38,204
♪♪

1124
00:50:38,288 --> 00:50:40,331
-דן הארטלי: זה גדול
אחריות.
-לֹא.

1125
00:50:40,373 --> 00:50:41,624
דן הארטלי:
כלומר, האם אתה--

1126
00:50:41,666 --> 00:50:43,960
לא. אני מסתובב
עם בן הזוג הכי טוב שלי.

1127
00:50:44,002 --> 00:50:45,503
זו לא אחריות.

1128
00:50:46,504 --> 00:50:49,049
בשבילי זה פשוט
דבר טבעי.

1129
00:50:49,132 --> 00:50:51,885
אני בא בשעה 8.
אני מסתובב עם בן הזוג הכי טוב שלי.

1130
00:50:51,968 --> 00:50:53,636
אנחנו עושים כמה דברים כיפיים.

1131
00:50:53,678 --> 00:50:56,097
אנחנו עושים כמה דברים איומים.
אנחנו עושים כמה דברים מעצבנים.

1132
00:50:56,181 --> 00:50:58,224
אנחנו עושים כמה די
דברים מדכאים לפעמים,

1133
00:50:58,308 --> 00:51:01,102
אממ, אבל אנחנו פשוט עושים זאת.

1134
00:51:03,063 --> 00:51:04,397
אני לא חושב על

1135
00:51:04,481 --> 00:51:07,859
אם דייב צריך להשיג
למדינה זרה

1136
00:51:07,901 --> 00:51:10,028
או לתוך מטוס קטן

1137
00:51:10,111 --> 00:51:12,447
בדרום אפריקה
כשהוא בספארי,

1138
00:51:12,530 --> 00:51:15,158
אני לא חושב על
את, הסיכונים בזה.

1139
00:51:15,200 --> 00:51:17,202
אני רק חושב, "נכון, הוא צריך
לחוות את החוויה הזו.

1140
00:51:17,285 --> 00:51:19,037
"הוא צריך
להגיע לפגישה הזו.
הוא צריך ללכת.

1141
00:51:19,120 --> 00:51:20,622
ככה אנחנו הולכים לעשות את זה".

1142
00:51:20,705 --> 00:51:23,375
חגרתי את החזה שלי
כי שאלתי אותו
לעשות לולאה-לופ.

1143
00:51:23,458 --> 00:51:25,377
טומי:
מה שאני מניח שאתה יכול
לומר שאימצתי

1144
00:51:25,418 --> 00:51:27,045
מבית דוד
יחס לעבודתו,

1145
00:51:27,128 --> 00:51:29,047
שזה כנראה
למה המשכנו הלאה

1146
00:51:29,089 --> 00:51:30,423
ככל שהתקדמנו
לאורך השנים.

1147
00:51:30,507 --> 00:51:32,634
עבדנו בשבילו
ולהיות חברים

1148
00:51:32,717 --> 00:51:35,595
כי יש לנו את זה,
נכון, איך אנחנו יכולים

1149
00:51:35,679 --> 00:51:38,223
במקום איך-לא-אנחנו.

1150
00:51:41,017 --> 00:51:42,310
(צחוק)

1151
00:51:42,394 --> 00:51:45,397
רק חשבתי שאני הולך
לחיות עם זה רק, כל יום,

1152
00:51:45,480 --> 00:51:49,192
שואפים לקטנים האלה
הצצות, אתה יודע?

1153
00:51:53,238 --> 00:51:55,573
טומי:
היו לנו כמה
זמנים טובים באמת.

1154
00:51:55,615 --> 00:51:57,867
הרבה חוויות,
הרבה חגים,

1155
00:51:57,909 --> 00:51:59,411
לארוחת ערב בלונדון,

1156
00:51:59,494 --> 00:52:01,830
כמו לעשות דברים כל יום,
כל היום.

1157
00:52:01,913 --> 00:52:04,416
♪♪

1158
00:52:04,457 --> 00:52:07,043
דוד:
מ-2009 עד 2016,

1159
00:52:07,085 --> 00:52:09,129
פשוט התמקדתי
בדבר הבא,

1160
00:52:09,212 --> 00:52:10,505
ההרפתקה הבאה.

1161
00:52:10,588 --> 00:52:12,090
לחיים!

1162
00:52:12,132 --> 00:52:13,758
(מצלצל)

1163
00:52:13,800 --> 00:52:16,720
דוד:
ולמדתי גם להתמודד
עם זה על ידי צחוק על זה.

1164
00:52:16,761 --> 00:52:18,930
(צחוק)

1165
00:52:19,014 --> 00:52:21,057
כן, זה באמת קרה.

1166
00:52:21,099 --> 00:52:22,308
מהחלון הזה

1167
00:52:22,392 --> 00:52:26,730
נפלה את היונה המזוינת הזו
על הראש שלי!

1168
00:52:26,771 --> 00:52:29,274
ולכל הילדים
שנמצאים סביבי,

1169
00:52:29,315 --> 00:52:31,943
האחיין שלי והילדים של חברי

1170
00:52:32,027 --> 00:52:34,571
-והמתבגרים הצעירים...
-מושלם!

1171
00:52:34,612 --> 00:52:36,489
...רק רציתי אותם
לראות אותי בשידור חי

1172
00:52:36,573 --> 00:52:40,118
ולחיות עם משהו
ולהתגבר על המצוקה.

1173
00:52:40,201 --> 00:52:41,786
זה היה באמת
חשוב לי.

1174
00:52:41,828 --> 00:52:44,372
לך, לך, לך, אני עליך!
אני הולך לעקוף!

1175
00:52:44,456 --> 00:52:46,332
לפני התאונה שלי,

1176
00:52:46,416 --> 00:52:49,044
הכל היה
על להיות מגניב

1177
00:52:49,127 --> 00:52:50,628
ולהיות פעלולן
ולהיות טוב

1178
00:52:50,712 --> 00:52:53,048
ולהרוויח יותר כסף.

1179
00:52:53,131 --> 00:52:56,301
אתה יודע,
עכשיו זה על להיות נוכח.

1180
00:52:56,343 --> 00:52:59,637
(רעש תנועה רחוק)

1181
00:53:06,519 --> 00:53:08,355
דניאל:
שאעשה לך סיור?

1182
00:53:08,438 --> 00:53:11,316
אוקיי, אממ... אז, כן.

1183
00:53:11,816 --> 00:53:15,487
תיכנס, תיכנס.
זה הסלון. אממ...

1184
00:53:15,528 --> 00:53:18,615
Th-אלה לא בדרך כלל
שב כאן, ברור,
אבל אלה הם--

1185
00:53:18,656 --> 00:53:21,326
אני-מצאתי את אלה
ביום השני.

1186
00:53:21,409 --> 00:53:25,747
שניהם תסריטים עבור
"אוצרות המוות חלק 2".

1187
00:53:26,581 --> 00:53:29,125
הסתכלתי על סצנה אתמול,
הייתה בו דמות

1188
00:53:29,167 --> 00:53:30,502
קראו, כמו, הגברת האפורה.
ואני הייתי כמו,

1189
00:53:30,585 --> 00:53:32,253
"הגברת האפורה? מי זאת?
הייתי בסצנה הזו?

1190
00:53:32,337 --> 00:53:34,923
אה כן, הייתי!"
עשיתי את זה בשלב מסוים.

1191
00:53:35,006 --> 00:53:36,257
(צוחק)

1192
00:53:38,301 --> 00:53:40,512
יש לי, אה, את ספר החתימות שלי
מדיסני וורלד,

1193
00:53:40,553 --> 00:53:44,474
שהבנתי שהיום לוקח
חלל בולט להפליא

1194
00:53:44,516 --> 00:53:47,352
בדירה בת ה-32 שלי.

1195
00:53:47,394 --> 00:53:51,648
סבתא שלי.
עכשיו היא בת 99.

1196
00:53:52,774 --> 00:53:54,776
זו הפעם הראשונה
אנשים ראו

1197
00:53:54,859 --> 00:53:59,072
ממש בתוך הבית שלי
או בכל מקום בו אני גר.

1198
00:53:59,155 --> 00:54:00,323
למרות, אני חייב לומר, כאילו,

1199
00:54:00,365 --> 00:54:03,201
ניו יורק הפכה להיות
הבית שלי עכשיו.

1200
00:54:03,284 --> 00:54:05,537
זה המקום שבו אני מרגיש
יותר בבית.

1201
00:54:06,371 --> 00:54:07,956
אבל זה נחמד לחזור

1202
00:54:08,039 --> 00:54:10,375
ולדעת שאני אראה
דייב ולהיות מסוגל לראות--

1203
00:54:10,458 --> 00:54:12,711
כי, כאילו, אני מתגעגע
הרבה אנשים כאן.

1204
00:54:12,752 --> 00:54:15,755
זה הדבר שאני מתגעגע אליו יותר
מאשר, כאילו, לחיות כאן.

1205
00:54:20,677 --> 00:54:24,723
(ציוץ ציפורים)

1206
00:54:34,149 --> 00:54:35,817
(אנחות)

1207
00:54:35,900 --> 00:54:37,569
(גניחות)

1208
00:54:39,154 --> 00:54:40,613
(גניחות)

1209
00:54:44,826 --> 00:54:46,286
(צחוק חלש)

1210
00:54:49,205 --> 00:54:51,875
-(נאנח) כן.
-(נקש)

1211
00:54:54,252 --> 00:54:57,505
(ריצת מקלחת)

1212
00:55:00,258 --> 00:55:01,760
(לא נשמע)

1213
00:55:06,139 --> 00:55:07,766
(זעם בכיסא גלגלים)

1214
00:55:07,807 --> 00:55:09,351
דניאל:
אתה יודע, אני בן יחיד

1215
00:55:09,434 --> 00:55:11,353
ואני תמיד
רצה אח.

1216
00:55:12,020 --> 00:55:15,482
ואני חושב שאתה עובר
העולם, שואל אנשים,

1217
00:55:15,565 --> 00:55:18,610
"אתה אח שלי?"
(צוחק) ו, אה...

1218
00:55:19,152 --> 00:55:20,612
דייב הוא אחד מהאנשים האלה

1219
00:55:20,653 --> 00:55:22,947
שאני לגמרי מרגישה
ככה בערך.

1220
00:55:23,031 --> 00:55:24,991
(ציוץ ציפורים)

1221
00:55:25,075 --> 00:55:28,536
אממ, תעשה, אתה...

1222
00:55:28,620 --> 00:55:30,622
לקנות בכלל?
או שמישהו מקבל את זה בשבילך?

1223
00:55:30,663 --> 00:55:33,291
-(צוחק) לא ממש, לא.
-כמו כולם
קונה לך בגדים.

1224
00:55:33,375 --> 00:55:37,128
(צוחק)

1225
00:55:37,170 --> 00:55:39,631
פשוט מעולם לא ראיתי אותך
בחנות כלבו הולך,

1226
00:55:39,714 --> 00:55:42,092
-"הו, אני אוהב את זה."
-בכנות, כאילו, אני-אני-אני--

1227
00:55:42,133 --> 00:55:44,803
כאילו, כל כמה זמן, כמו שאני--

1228
00:55:44,886 --> 00:55:47,347
אני עובד מספיק
שמדי פעם,

1229
00:55:47,430 --> 00:55:49,224
יהיה סיור עיתונאים,
ובאותו זמן,

1230
00:55:49,307 --> 00:55:52,435
אני אעשה התאמה
ולקבל בגדים חדשים.

1231
00:55:52,477 --> 00:55:54,479
-דוד: נהדר.
-אבל, חוץ מזה, אני--

1232
00:55:54,562 --> 00:55:58,149
אני בדיוק כמו-- אני-- אתה יודע,
תראה את המאמנים המזוינים האלה.

1233
00:55:58,233 --> 00:56:00,443
-דוד: כן. כֵּן.
-אתה יודע. זה--

1234
00:56:00,485 --> 00:56:02,320
לבשת את אותם נעלי ספורט
במשך כשמונה שנים.

1235
00:56:02,362 --> 00:56:04,572
-זוכר את אלה? ה--
-מה, הבזק הירוק?

1236
00:56:04,656 --> 00:56:06,658
-פלאש ירוק.
דאנלופ גרין פלאש.
-כֵּן. כֵּן.

1237
00:56:06,700 --> 00:56:09,536
-אתה גנגסטר.
-אני יודע. אני לא--
כן, זה רע.

1238
00:56:09,619 --> 00:56:12,288
אני שונאת קניות. אתה אוהב את זה?

1239
00:56:12,330 --> 00:56:15,625
הדבר היחיד שאתה, אוהב, רוצה
להיות מסוגל לתת לדייב עכשיו,

1240
00:56:15,667 --> 00:56:19,546
כמה שאתה יכול,
הוא נורמליות.

1241
00:56:20,672 --> 00:56:23,258
הוא לא רוצה לשבת שם
ולרחם עליו.

1242
00:56:23,341 --> 00:56:26,594
הוא לא רוצה
להסתכל מסביב, כמו,
עיניים עצובות מביטות בו.

1243
00:56:26,678 --> 00:56:29,139
כאילו, הוא רוצה...
כשהוא איתך,

1244
00:56:29,180 --> 00:56:30,765
הוא רוצה, כאילו,
שיהיה לך נעים

1245
00:56:30,849 --> 00:56:32,684
ופשוט, כאילו,
נהנה להיות איתך.

1246
00:56:35,937 --> 00:56:39,232
-דוד: טוב לעולם,
המקום הזה.
-דניאל: כן, בנאדם.

1247
00:56:39,315 --> 00:56:40,483
מועדון התעמלות דרום אסקס
כאן למטה.

1248
00:56:40,525 --> 00:56:43,278
דוד:
מועדון התעמלות דרום אסקס.

1249
00:56:43,361 --> 00:56:44,863
אני מתרגש לראות
חלק מהילדים הצעירים

1250
00:56:44,946 --> 00:56:47,699
ואיך יש לחברים שלי
עזר להביא אותם

1251
00:56:47,782 --> 00:56:49,993
-ופיתחו את מערך המיומנויות שלהם.
-דניאל: כן.

1252
00:56:50,702 --> 00:56:52,912
דוד:
שלום לכולם!

1253
00:56:53,496 --> 00:56:54,873
הכל בסדר?

1254
00:56:58,543 --> 00:57:01,504
דוד:
מוואה! עולמות ספורט.

1255
00:57:01,546 --> 00:57:03,548
-אמת, דן. דן, וריטי.
-היי, אני דן.

1256
00:57:03,631 --> 00:57:05,133
ממש נעים להכיר.
מה שלומך?

1257
00:57:05,216 --> 00:57:07,552
את מי הכנסנו?
יש לנו את הבנים בגילאי 9 עד 14?

1258
00:57:07,594 --> 00:57:10,430
-Verity: כן,
יש לנו בנים (לא ברורים)
-כן.

1259
00:57:10,513 --> 00:57:12,390
הסר את החלק האחורי שלך,
אתה יודע?

1260
00:57:12,474 --> 00:57:14,267
אתה יוצא מזה
מה אתה מכניס,

1261
00:57:14,351 --> 00:57:15,852
וזה לא רק--

1262
00:57:16,353 --> 00:57:17,604
אתה לא הולך
לעזוב את המקום הזה

1263
00:57:17,687 --> 00:57:18,772
רק לדעת איך להפוך לאחור.

1264
00:57:18,855 --> 00:57:20,940
אתה הולך לעזוב
המקום הזה לדעת

1265
00:57:21,024 --> 00:57:23,943
איך להיות גבר צעיר ופנים
אתגרים וכל זה.

1266
00:57:24,027 --> 00:57:25,820
אז, פשוט תהנה מזה.

1267
00:57:25,904 --> 00:57:28,573
דן, אפשר לשאול אותך?
בא להגיד שלום?

1268
00:57:28,615 --> 00:57:30,909
אז, דן, זהו
חוליית הנערים המובחרת.

1269
00:57:30,992 --> 00:57:32,952
-דניאל: היי, בנים.
-דוד: ניסית את זה.

1270
00:57:33,036 --> 00:57:34,704
-עשינו כמה דברים
כשהיית צעיר יותר.
-כֵּן.

1271
00:57:34,746 --> 00:57:37,582
-כלומר, ניסיתי את זה.
לא הייתי, אתה יודע...
-כן.

1272
00:57:37,624 --> 00:57:39,918
היית צוחק חזק מאוד
אם ראית את הדברים שניסיתי,

1273
00:57:39,959 --> 00:57:42,504
אבל כן, זה היה--
-יכול להכות קדימה
חצוצרה,

1274
00:57:42,587 --> 00:57:45,298
יכול לעמוד בידיים, להתגלגל קדימה,
רול אחורי, עמידת ידיים.

1275
00:57:45,382 --> 00:57:47,092
שמנו אותו בחוטים,
הוא רץ במעלה הקיר,

1276
00:57:47,133 --> 00:57:48,593
אחורה התהפך, כאילו-- אז כן--

1277
00:57:48,677 --> 00:57:51,096
הוא לקח, הוא לקח-- הוא לקח
מבט אחד עליי מוקדם.

1278
00:57:51,137 --> 00:57:53,014
זה היה בדיוק כמו,
"אנחנו צריכים ללמד אותך דברים

1279
00:57:53,098 --> 00:57:55,266
כי אתה מסתכל
כאילו אתה לא יכול לעשות כלום."

1280
00:57:55,350 --> 00:57:58,603
- האם אי פעם רצית לעשות
מה הוא עשה
-דניאל: לעשות מה שהוא עשה?

1281
00:57:58,645 --> 00:57:59,979
-כֵּן.
-דניאל: כן. 100%.

1282
00:58:00,063 --> 00:58:01,564
לראשון, כאילו,
שישה חודשים מזה,

1283
00:58:01,606 --> 00:58:02,774
הייתי כמו,
"אני רוצה להיות פעלולן."

1284
00:58:02,816 --> 00:58:04,442
דוד:
זה ספורט ממש טוב...

1285
00:58:04,484 --> 00:58:07,696
דניאל:
אתה יכול ללמוד מדייב
רק דרך התבוננות בו

1286
00:58:07,779 --> 00:58:10,365
ודרך אם אתה באמת חושב
על מה שהוא עבר

1287
00:58:10,448 --> 00:58:12,575
ואז איך הוא הגיב לזה.

1288
00:58:12,617 --> 00:58:13,910
-דיוויד: אז, קיידן.
-דניאל: מה שלומך?

1289
00:58:13,952 --> 00:58:15,954
-דוד: כבר עושה פעלולים.
-דניאל: אה כן?

1290
00:58:16,037 --> 00:58:18,206
-דוד:
בדיוק עשה את (הלא ברור).
-דניאל: הו, מדהים.

1291
00:58:18,289 --> 00:58:20,083
בחר את המוח שלו אם אתה צריך.
כן, אי פעם, אם אתה--

1292
00:58:20,125 --> 00:58:22,919
-כן, הוא ישמח
לעזור לך.
-בכל עת. אבל...

1293
00:58:22,961 --> 00:58:25,005
דניאל:
אם היית אומר לדייב
כשהיה מתעמל,

1294
00:58:25,088 --> 00:58:26,923
"מה היית אם תיקח
זה רחוק מעצמך?"

1295
00:58:26,965 --> 00:58:28,800
אני בטוח שהוא היה אומר,
אתה יודע,

1296
00:58:28,842 --> 00:58:31,219
"אין תקווה, אני הייתי... אתה יודע,
אני לא הולך לחיות ככה".

1297
00:58:31,302 --> 00:58:32,470
מה שלא יהיה.

1298
00:58:32,554 --> 00:58:35,807
אבל, הוא כן.

1299
00:58:35,849 --> 00:58:38,601
הנחישות הברורה שלו,
זה פשוט כך,

1300
00:58:39,144 --> 00:58:41,396
כאילו, מוחשי.

1301
00:58:41,479 --> 00:58:42,856
-(מצחקק)
-דיוויד: אתה יודע,

1302
00:58:42,939 --> 00:58:46,484
כמה מתעמלים המשיכו
לתחום העבודה של דן.

1303
00:58:46,568 --> 00:58:50,655
אתה יודע, ג'ייסון סטאת'ם
היה צולל תחרותי.

1304
00:58:50,739 --> 00:58:52,657
אז זה נפתח
המון המון דלתות.

1305
00:58:52,699 --> 00:58:55,243
-יש לנו שאלות?
-אפשר להצטלם איתך?

1306
00:58:55,326 --> 00:58:57,579
-דניאל: כן! כמובן שאתה יכול.
-דוד: ברור שאתה יכול.

1307
00:58:57,662 --> 00:59:00,540
-(מצחקק)
-אין דאגות. כֵּן.

1308
00:59:00,623 --> 00:59:02,000
ושלושה, שתיים, אחת,
דרום אסקס. מוּכָן?

1309
00:59:02,083 --> 00:59:05,170
-שלוש, שתיים, אחד...
-הכל: דרום אסקס!

1310
00:59:05,253 --> 00:59:08,214
-דוד: כל הכבוד, חבר'ה.
תודה על זה.
-דניאל: תודה.

1311
00:59:08,298 --> 00:59:09,591
זה היה ממש נחמד
עבור הילדים

1312
00:59:09,674 --> 00:59:11,092
ולמען המועדון והכל.

1313
00:59:11,176 --> 00:59:14,095
חבר, זה היה נהדר.
-זה היה דבר נחמד לעשות.

1314
00:59:14,179 --> 00:59:16,723
דניאל:
זה בהחלט אחד מאלה
דברים כשאתה פוגש אנשים...

1315
00:59:16,806 --> 00:59:19,768
(השיחה מתפוגגת)

1316
00:59:19,851 --> 00:59:22,354
(רעש עמום, עמוק)

1317
00:59:22,395 --> 00:59:24,439
(מגרגר)

1318
00:59:24,522 --> 00:59:28,693
(בעבוע, מתיז)

1319
00:59:33,281 --> 00:59:36,743
(מתיז)

1320
00:59:38,453 --> 00:59:39,579
(בעבוע)

1321
00:59:40,038 --> 00:59:42,207
דוד:
נאלצתי להסתגל הרבה.

1322
00:59:43,917 --> 00:59:46,628
ועדיין יש לי
להסתגל כל יום.

1323
00:59:51,383 --> 00:59:54,636
-(רועד)
-(נאנחות)

1324
00:59:54,719 --> 00:59:57,222
זה מבחן נפשי כל הזמן.

1325
00:59:57,305 --> 01:00:00,100
-(מזעם)
-או, אוי, אוו...

1326
01:00:00,183 --> 01:00:03,436
כל הזמן נדחף,
אתה יודע, עמדות לחץ,

1327
01:00:03,520 --> 01:00:06,064
לא נוח, עוויתות כואבות,

1328
01:00:06,147 --> 01:00:09,984
או, אתה יודע, הכאב גרוע יותר
יום אחד או משהו כזה.

1329
01:00:10,068 --> 01:00:11,027
(אנחות)

1330
01:00:11,069 --> 01:00:12,153
(לא ברור)

1331
01:00:13,488 --> 01:00:14,864
אה...

1332
01:00:14,906 --> 01:00:17,450
שיתוק הוא כמו
תא כלא.

1333
01:00:17,534 --> 01:00:19,536
(נאנח) אלוהים...

1334
01:00:19,577 --> 01:00:21,621
זה כל כך קלסטרופובי.

1335
01:00:23,581 --> 01:00:25,083
ובשבילי,

1336
01:00:25,125 --> 01:00:27,752
התא הולך וקטן
וקטן יותר ויותר.

1337
01:00:27,794 --> 01:00:30,505
אז זה מרגיש כמו
אני תקוע בארון קבורה.

1338
01:00:30,588 --> 01:00:32,132
(נאנח)

1339
01:00:32,215 --> 01:00:34,884
(נעליים חורקות)

1340
01:00:36,553 --> 01:00:37,679
דניאל:
לאחר התאונה,

1341
01:00:37,762 --> 01:00:40,015
חשבנו שזהו
גרוע ככל שיהיה.

1342
01:00:40,098 --> 01:00:43,643
כאילו, הדבר הגרוע ביותר
קרה לו,

1343
01:00:43,727 --> 01:00:45,687
וזה הולך
הרמה מכאן,

1344
01:00:45,770 --> 01:00:47,939
ואנחנו פשוט לומדים
איך לחיות עם זה.

1345
01:00:47,981 --> 01:00:50,900
אבל, לא. זה גם,
כמו שהוא קורא לזה,

1346
01:00:50,942 --> 01:00:53,111
ה, המתנה ש
ממשיך לקחת.

1347
01:00:53,445 --> 01:00:56,322
אממ, על העבר
שנה וחצי,

1348
01:00:56,406 --> 01:00:58,616
כנראה שלוש שנים באמת,

1349
01:00:58,658 --> 01:01:00,952
שמתי לב
יותר השפלה

1350
01:01:01,036 --> 01:01:04,622
ואובדן נוירולוגיה
בצד ימין זה.

1351
01:01:04,664 --> 01:01:07,208
אז, כפי שאתה יכול לראות.
יש לי את היד השמאלית שלי,

1352
01:01:07,250 --> 01:01:09,085
אני יכול לגרד את הפנים שלי עם.

1353
01:01:09,127 --> 01:01:12,047
זה טוב ככל שיהיה
עם היד הימנית שלי.

1354
01:01:12,130 --> 01:01:16,301
בשנה האחרונה,
איבדתי את הדו-ראשי, התלת ראשי,

1355
01:01:16,384 --> 01:01:19,471
החזה, ועצם הבריח.

1356
01:01:19,512 --> 01:01:22,140
♪♪

1357
01:01:22,182 --> 01:01:24,225
בעיקרון,
יש צינור שמתנקז

1358
01:01:24,267 --> 01:01:25,810
הלחץ של הציסטה.

1359
01:01:25,852 --> 01:01:27,854
זה חסום.

1360
01:01:27,937 --> 01:01:30,398
אז עכשיו, אני חייב ללכת
לניתוח בשבוע הבא,

1361
01:01:30,482 --> 01:01:33,818
מה שפותח את הצלקת הישנה
בעורפי,

1362
01:01:33,860 --> 01:01:36,988
פתיחת חוט השדרה
שוב, מנקז את הציסטה

1363
01:01:37,030 --> 01:01:39,574
לנסות לעצור את זה
מחמיר.

1364
01:01:40,116 --> 01:01:43,453
זה ניסיון אחרון לעשות זאת
לנסות ולהשאיר אותי איפה שאני נמצא.

1365
01:01:44,621 --> 01:01:47,123
כל יום,
אני מנסה לעשות משהו,

1366
01:01:47,165 --> 01:01:49,793
ואני מאבד עוד קצת
של פונקציה.

1367
01:01:49,834 --> 01:01:51,586
כרגע,
אני מאבד את התלת ראשי

1368
01:01:51,670 --> 01:01:53,838
ואת פרק כף היד על זרוע שמאל זו.

1369
01:01:53,922 --> 01:01:56,216
ברגע שאני מאבד את זה,
אני לא יכול לדחוף כיסא גלגלים.

1370
01:01:56,299 --> 01:01:58,843
(צפצוף, צלצולים במעלית)

1371
01:01:58,927 --> 01:02:02,347
סו:
לצפות בו
לאבד יותר בהדרגה

1372
01:02:02,430 --> 01:02:04,557
הוא מחריד.

1373
01:02:04,641 --> 01:02:05,892
כשהוא אמר לי,

1374
01:02:05,975 --> 01:02:07,686
"טוב, אני לא יודע
אם זו תהיה הפעם האחרונה

1375
01:02:07,769 --> 01:02:11,690
אני יכול ללטף את הכלבים
או שאני יכול להאכיל את עצמי,"

1376
01:02:11,773 --> 01:02:14,025
זה היה פשוט קורע לב.

1377
01:02:17,696 --> 01:02:19,030
דוד:
אני ממש מפחד.

1378
01:02:20,407 --> 01:02:21,866
אבל,

1379
01:02:21,908 --> 01:02:24,953
כרגע,
אני הולך לישון מפחד,

1380
01:02:25,036 --> 01:02:26,746
מודאג שאני הולך להתעורר

1381
01:02:26,830 --> 01:02:28,498
ולא מסוגל לזוז
קצת יותר.

1382
01:02:30,667 --> 01:02:32,168
טומי:
אני חרד.

1383
01:02:32,210 --> 01:02:34,421
6 החודשים האחרונים
עד 12 חודשים

1384
01:02:34,504 --> 01:02:36,339
היה די מדכא.

1385
01:02:36,381 --> 01:02:38,842
לא הייתי מאחל את זה לאף אחד

1386
01:02:38,883 --> 01:02:41,928
לעבור מה
ראיתי אותו עובר

1387
01:02:42,012 --> 01:02:44,681
כל בוקר
לששת החודשים האחרונים.

1388
01:02:44,723 --> 01:02:46,558
זה נורא לחלוטין.

1389
01:02:46,599 --> 01:02:48,893
כואב לי יותר מדי.

1390
01:02:49,477 --> 01:02:50,437
(אנחות)

1391
01:02:50,520 --> 01:02:53,356
♪♪

1392
01:02:53,398 --> 01:02:56,276
וכולם אומרים לי
לקחת משכך כאבים.

1393
01:02:57,902 --> 01:03:00,697
כאילו, לעשות הפסקה מזה.

1394
01:03:00,739 --> 01:03:03,950
אבל, אני לא רוצה לחיות
על משככי כאבים.

1395
01:03:04,034 --> 01:03:06,536
-(לחץ, שוט)
אני לא רוצה--

1396
01:03:07,162 --> 01:03:10,832
אני חייב לקום
ולהרגיש את זה לפני שאני מאבד את זה,

1397
01:03:11,666 --> 01:03:14,127
(מתנשף) ו-- (נאנח)

1398
01:03:14,878 --> 01:03:17,047
קשה לראות אותו
כל הזמן דואג,

1399
01:03:17,088 --> 01:03:20,175
"האם זו הפעם האחרונה
אני עושה משהו?"
עם כמותו--

1400
01:03:20,258 --> 01:03:23,261
אני זוכרת אותו לוחץ
שמפו מתוך הבקבוק,

1401
01:03:23,303 --> 01:03:25,930
אממ, בשלב מסוים ומדברים
על, "מתי הפעם האחרונה

1402
01:03:26,014 --> 01:03:27,932
אני אצליח לעשות את זה?"

1403
01:03:28,016 --> 01:03:30,060
יכול להיות שזה קרה,
שאולי עברנו את זה עכשיו.

1404
01:03:30,101 --> 01:03:31,686
אבל ברור שהיה, כמו,
הייתה הפעם האחרונה

1405
01:03:31,770 --> 01:03:34,814
הוא נוהג בעצמו,
הייתה הפעם האחרונה--
אתה יודע.

1406
01:03:35,648 --> 01:03:37,484
אז אני דואג הרבה

1407
01:03:37,567 --> 01:03:39,069
כי פעם אחת
עובר ליד זרועות,

1408
01:03:39,110 --> 01:03:40,779
אז זה יהיה כדי, כאילו,
לבלוע,

1409
01:03:40,862 --> 01:03:43,281
וגם, כמו, ברור,

1410
01:03:43,323 --> 01:03:47,285
המחשבה על,
אובדן יכולת הדיבור

1411
01:03:47,327 --> 01:03:49,913
הוא בדיוק כמו--

1412
01:03:49,954 --> 01:03:52,082
זהו-זהו
די בלתי נתפס.

1413
01:03:53,375 --> 01:03:54,542
דוד:
היי, חבר'ה.

1414
01:03:54,626 --> 01:03:56,127
זה עתה פגשתי את הצוות הכירורגי.

1415
01:03:56,211 --> 01:03:58,588
הניתוח יוצא מחר.

1416
01:03:58,630 --> 01:04:00,799
תחשוב בשבילי.
אני אהיה בסדר.

1417
01:04:00,882 --> 01:04:03,468
אם לא, כך יהיה.
אבל, עברתי ריצה טובה,

1418
01:04:03,551 --> 01:04:06,096
ואני הולך לשכב
לחמשת הימים הבאים,

1419
01:04:06,137 --> 01:04:08,473
אז לא יהיו סרטונים,
עדכונים כלשהם.

1420
01:04:08,515 --> 01:04:11,810
תודה על כל האהבה שלך
ותמיכה, וכן, אה.

1421
01:04:11,851 --> 01:04:13,478
אמור אחד בשבילי הלילה.

1422
01:04:13,520 --> 01:04:14,896
(טלפון מצלצל)

1423
01:04:14,979 --> 01:04:18,400
-(הקלדה)
-(צפצוף אק"ג)

1424
01:04:18,483 --> 01:04:20,568
הצלחתי. מַבָּט.

1425
01:04:20,652 --> 01:04:23,196
הזרוע עובדת. אני נושם.

1426
01:04:23,279 --> 01:04:24,906
אני מדבר.

1427
01:04:24,989 --> 01:04:28,368
וכן, אה, כן,
בהצלחה בתקווה.

1428
01:04:28,451 --> 01:04:32,247
אז אני לא אדע עדיין
עם שינויים נוירולוגיים

1429
01:04:32,831 --> 01:04:34,833
אבל אני חי.

1430
01:04:34,874 --> 01:04:37,085
(טלפון מצלצל)

1431
01:04:37,168 --> 01:04:39,212
בליטה קלה בכביש.

1432
01:04:39,295 --> 01:04:42,090
אני אצטרך לעבור
פרוצדורה קטנה,

1433
01:04:42,173 --> 01:04:43,842
שהוא אגרוף מותני.

1434
01:04:43,883 --> 01:04:45,677
(צפצוף אק"ג)

1435
01:04:45,719 --> 01:04:47,262
הניתוח השני היה בסדר,

1436
01:04:47,345 --> 01:04:50,390
אבל זה עתה היה לי
הצוות הכירורגי
תבוא הבוקר.

1437
01:04:50,473 --> 01:04:51,516
הם לא שמחים.

1438
01:04:51,558 --> 01:04:53,810
(הקלדה)

1439
01:04:53,852 --> 01:04:56,604
(לוחשות)
חזרתי. הצלחנו,

1440
01:04:56,688 --> 01:04:58,773
ואני לא מרגיש רע.

1441
01:04:59,357 --> 01:05:02,485
עוד יום,
בליטה נוספת בכביש.

1442
01:05:02,527 --> 01:05:06,197
עכשיו, ממהרים אליי
בית חולים במרכז לונדון,

1443
01:05:06,239 --> 01:05:10,243
בלוז ושתיים בגלל
אני חייב לעבור ניתוח מוח.

1444
01:05:10,326 --> 01:05:12,245
-(צפירה מייללת)
-(לחיצה)

1445
01:05:12,328 --> 01:05:16,207
זה היה הניתוח הרביעי
בעוד 12 ימים,

1446
01:05:16,249 --> 01:05:19,627
והרגע קיבלתי ברז
להכניס לי למוח.

1447
01:05:19,711 --> 01:05:21,171
(אנחות)

1448
01:05:22,756 --> 01:05:24,924
אני עדיין בשוחות.

1449
01:05:25,008 --> 01:05:27,177
בריחת המוחות הזו
עושה את העבודה שלו,

1450
01:05:27,218 --> 01:05:29,971
הדבר שעל ראשי.
בתקווה...

1451
01:05:30,055 --> 01:05:31,514
סו:
אתה רק חושב,

1452
01:05:31,598 --> 01:05:34,726
"בבקשה.
די עכשיו".

1453
01:05:34,809 --> 01:05:38,563
מתחיל, אה,
לאבד את הרצון עכשיו.

1454
01:05:38,605 --> 01:05:42,484
אני מנסה. מנסה לשמור
זקוף, שמור חזק.

1455
01:05:43,526 --> 01:05:45,028
אבל זה נאבק בי קשה.

1456
01:05:45,070 --> 01:05:48,281
חג המולד, חשבתי
היינו מאבדים אותו.

1457
01:05:48,365 --> 01:05:50,909
הוא היה כל כך גרוע בניתוח

1458
01:05:50,992 --> 01:05:53,203
לאחר ניתוח לאחר ניתוח.

1459
01:05:53,244 --> 01:05:56,081
ובאמת לא חשבתי
הוא יעבור את זה.

1460
01:05:56,164 --> 01:05:58,583
דוד:
זה היה סוער
חג המולד בשבילי,

1461
01:05:58,625 --> 01:06:01,753
אבל אני אסיר תודה שהתעוררתי
עם זרוע אחת טובה,

1462
01:06:01,795 --> 01:06:04,297
ושל הזרוע הזו
עדיין סוג של מהלכים.

1463
01:06:04,381 --> 01:06:07,008
אני אסיר תודה
עבור הצוות הסיעודי.

1464
01:06:07,092 --> 01:06:08,593
אני אסיר תודה על המשפחה שלי.

1465
01:06:08,635 --> 01:06:11,012
אני אסיר תודה על טומי וולס.

1466
01:06:11,096 --> 01:06:13,932
הו, טומי! (אנחות)

1467
01:06:14,015 --> 01:06:15,850
מה הייתי עושה בלעדיו?

1468
01:06:15,934 --> 01:06:18,186
אבל, אממ, כן.
זה היה--

1469
01:06:18,269 --> 01:06:19,604
זה היה קשה.

1470
01:06:20,188 --> 01:06:22,607
אבל אני מגיע לשם.
אני אגיע לשם.

1471
01:06:22,691 --> 01:06:26,111
המתנה שלי לכולכם
יוצא מהמקום הזה

1472
01:06:26,152 --> 01:06:27,445
ומשתפר.

1473
01:06:27,487 --> 01:06:31,032
אני אוהב את כולכם,
ואני עדיין כאן.

1474
01:06:31,866 --> 01:06:34,828
זה קשה,
אבל אני קשה, נכון?

1475
01:06:34,911 --> 01:06:35,870
(צוחק)

1476
01:06:35,954 --> 01:06:39,541
-(הד הקלדה)
-(אקג מעוות)

1477
01:06:39,624 --> 01:06:42,794
לאחר שבעה עד שמונה שבועות,
חמישה ניתוחים,

1478
01:06:42,836 --> 01:06:44,462
כל מיני בעיות,

1479
01:06:44,504 --> 01:06:46,589
אני חושב שסוף סוף אני מקבל
לעזאזל מפה!

1480
01:06:46,631 --> 01:06:49,551
אני רוצה להודות לכל הצוות,
כולם ב-NHS,

1481
01:06:49,634 --> 01:06:51,636
והמלכות נשיונל
בית חולים אורטופדי,

1482
01:06:51,720 --> 01:06:55,306
ותודה רבה.
תוציא אותי מפה לעזאזל.

1483
01:06:55,348 --> 01:06:56,433
(נְקִישָׁה)

1484
01:06:58,977 --> 01:07:02,272
(ציוץ ציפורים)

1485
01:07:04,399 --> 01:07:05,734
(כלב נובח)

1486
01:07:05,817 --> 01:07:09,529
אממ, טום, אתה חייב לעשות
מסיכת פנים דרך הדלת?

1487
01:07:09,612 --> 01:07:11,656
טומי:
כן, זה בסדר.

1488
01:07:12,407 --> 01:07:14,534
דן הארטלי:
מה שלומו
הבוקר, טומי?

1489
01:07:14,617 --> 01:07:17,579
-אה, למטה. קצת מצב רוח.
-דוד: ייסורים.

1490
01:07:17,662 --> 01:07:19,706
יָגוֹן. כּוֹאֵב.

1491
01:07:20,373 --> 01:07:22,250
הוא חייב לבוא לכאן
לשבוע,

1492
01:07:22,334 --> 01:07:24,169
שזה לא נהדר, אבל...

1493
01:07:26,046 --> 01:07:27,172
מה אתה עושה.
אתה יודע למה אני מתכוון?

1494
01:07:27,213 --> 01:07:28,923
רק צריך להמשיך עם זה,
הוא לא?

1495
01:07:29,007 --> 01:07:30,508
שום דבר שהוא לא יכול לעשות.
-דיוויד: תמצוץ את זה.

1496
01:07:30,550 --> 01:07:32,802
-טוב, יש לי חדר
שהן חדשות נהדרות.
-תמצוץ את זה, היכנס,

1497
01:07:32,844 --> 01:07:35,096
לעשות את זה ואז ללכת הביתה.

1498
01:07:35,180 --> 01:07:36,848
זאת התוכנית,
נכון, דייב?

1499
01:07:36,931 --> 01:07:37,891
אחות:
אתה מכיר את השגרה.

1500
01:07:37,974 --> 01:07:39,642
דוד:
אז זה, "האם אני יכול להרגיש את זה,

1501
01:07:39,684 --> 01:07:40,977
אני לא יכול להרגיש את זה."

1502
01:07:41,019 --> 01:07:42,479
אחות:
כן, אז זהו
נקודת התייחסות, בסדר?

1503
01:07:42,520 --> 01:07:45,315
אז זה צמר גפן.
-כן, סנסציה.

1504
01:07:45,357 --> 01:07:47,901
-אחות: את יכולה להרגיש את זה?
-רגישות 400%.

1505
01:07:47,984 --> 01:07:50,737
אחות:
אוקיי, אז תגיד לי מתי
אתה מרגיש את זה. פשוט תגיד כן.

1506
01:07:50,820 --> 01:07:52,614
כן... כן...

1507
01:07:52,697 --> 01:07:54,616
כן... כן.

1508
01:07:54,699 --> 01:07:57,535
אחות:
בסדר. למה קיווית
לצאת מלעשות את זה היום?

1509
01:07:57,577 --> 01:08:01,498
מוודאים שזה כן
לא נהיה יותר גרוע.

1510
01:08:01,539 --> 01:08:02,916
אז...

1511
01:08:02,999 --> 01:08:05,627
קצת, כן. כֵּן.

1512
01:08:09,339 --> 01:08:12,092
אחות: לא? מִצטַעֵר.
-לא, כלום.

1513
01:08:13,551 --> 01:08:16,096
כֵּן. כֵּן.

1514
01:08:16,179 --> 01:08:17,472
אחות:
C1 נראה בסדר.

1515
01:08:18,390 --> 01:08:20,892
-כן, אבל זה לא חיים נחמדים.
אחות: לא, אני יודעת.

1516
01:08:20,934 --> 01:08:23,812
-C2 הם לא חיים נחמדים.
אחות: לא, אני יודעת, אני יודעת.
אנחנו פשוט ניקח C5, C6, C7...

1517
01:08:23,895 --> 01:08:26,398
-C5, C6.
-אחות: ...מה שלא יהיה
אנחנו יכולים להשיג, כן.

1518
01:08:26,481 --> 01:08:29,275
אני אקח 5,6 ו-7
הם המספרים שלי.

1519
01:08:30,652 --> 01:08:31,861
לְהַקְהוֹת.

1520
01:08:33,530 --> 01:08:34,781
לְהַקְהוֹת.

1521
01:08:36,616 --> 01:08:37,742
לְהַקְהוֹת.

1522
01:08:37,909 --> 01:08:40,203
אחות:
ותנסה לפזר אותם.

1523
01:08:42,205 --> 01:08:43,665
ולהירגע.

1524
01:08:44,207 --> 01:08:45,667
ושוב.

1525
01:08:46,584 --> 01:08:47,961
-(גניחות)
-סליחה.

1526
01:08:48,044 --> 01:08:51,297
צפייה בזרוע נכשלת
ולהרגיש את זה,

1527
01:08:52,173 --> 01:08:54,259
ממש כואב.

1528
01:08:54,342 --> 01:08:55,885
אחות:
אז זה נותן לך

1529
01:08:55,927 --> 01:08:58,972
רמת מנוע של C6 בצד שמאל.

1530
01:08:59,639 --> 01:09:02,767
-אבל הרמה המוטורית
בצד ימין...
-דיוויד: C4.

1531
01:09:04,102 --> 01:09:05,645
C3?

1532
01:09:05,729 --> 01:09:07,605
♪♪

1533
01:09:07,689 --> 01:09:09,190
קדימה, תכה אותי.

1534
01:09:09,274 --> 01:09:10,942
אחות:
שלוש.

1535
01:09:11,943 --> 01:09:12,777
כֵּן.

1536
01:09:12,861 --> 01:09:14,696
אחות:
הדבר השני
אנחנו צריכים להסתכל על

1537
01:09:14,779 --> 01:09:16,656
היא בדיקת תפקודי הריאות שלך

1538
01:09:16,740 --> 01:09:19,617
-כדי לקבל רעיון
ממה שהכרכים שלך.
-(שואף)

1539
01:09:19,701 --> 01:09:21,911
-(נושפת)
-טוב. זה היה באמת
אחד טוב.

1540
01:09:21,953 --> 01:09:23,288
זה היה מצוין.

1541
01:09:23,371 --> 01:09:25,290
זה היה נחמד מאוד.

1542
01:09:25,373 --> 01:09:27,375
דוד:
הזרוע השמאלית

1543
01:09:27,459 --> 01:09:31,171
עדיין על דומה
מסלול, וזה טוב.

1544
01:09:31,254 --> 01:09:35,216
-הזרוע הימנית מאושרת.
זה בהחלט יותר גרוע?
אחות: זה כן.

1545
01:09:35,300 --> 01:09:37,719
והנשימה שלי
עדיין זהה.

1546
01:09:37,802 --> 01:09:41,931
♪♪

1547
01:09:41,973 --> 01:09:45,310
כל המשפחה
לעבור את זה בסדר?
המגיפה.

1548
01:09:45,393 --> 01:09:47,937
אחות: אממ...
-איבדת מישהו?

1549
01:09:49,147 --> 01:09:52,650
אני מצטער, אהובה. אני מצטער.

1550
01:09:52,692 --> 01:09:53,985
צָעִיר?

1551
01:09:56,654 --> 01:09:58,323
חולה סוכרת?

1552
01:09:58,406 --> 01:10:00,325
-אני מצטער, יקירי.
אחות: תודה.

1553
01:10:00,367 --> 01:10:01,701
דוד:
אני שמח שאתה מחזיק את ידי.

1554
01:10:01,993 --> 01:10:04,996
אחות: אווו.
-אם יכולתי ללחוץ את היד שלך
כרגע, הייתי עושה.

1555
01:10:05,080 --> 01:10:07,665
-אחות: אני אסחט את שלך.
איך זה? הנה אנחנו הולכים.
-דוד: הייתי עושה זאת.

1556
01:10:07,707 --> 01:10:10,710
- חרא של החיים, נכון?
-אחות: זהו, זהו.
ובכן, אתה יודע.

1557
01:10:10,794 --> 01:10:13,588
-לפעמים זה טוב,
לפעמים זה חרא.
אחות: כן.

1558
01:10:13,672 --> 01:10:15,840
פשוט תנסה להרים
הקטעים הטובים.

1559
01:10:15,882 --> 01:10:18,551
היה לך חג?

1560
01:10:18,635 --> 01:10:20,929
אחות:
לא.

1561
01:10:21,012 --> 01:10:23,390
-אתה רוצה אחד?
-(צוחק)

1562
01:10:23,473 --> 01:10:24,933
אחות:
אני אשמח לאחד, דייב.

1563
01:10:25,016 --> 01:10:26,851
דוד:
אתה רוצה לרדת
לראות אותי ליומיים?

1564
01:10:26,893 --> 01:10:29,854
-אחות: אשמח
לבוא לראות אותך!
-יש לי בית נחמד.

1565
01:10:29,938 --> 01:10:31,898
אתה יכול לבוא להירגע,
לך לחוף הים--

1566
01:10:31,981 --> 01:10:35,652
אחות: האם השריר הזה כואב?
-כן, הכל כן.

1567
01:10:35,694 --> 01:10:38,988
רק לגעת בי כואב.
אני פשוט...

1568
01:10:40,031 --> 01:10:43,326
(זעם בכיסא גלגלים)

1569
01:10:46,538 --> 01:10:49,833
ביליתי כמעט שישה חודשים
מסתכל שם.

1570
01:10:54,087 --> 01:10:55,964
הו, אני מתגעגע לוויל להיות שם.

1571
01:10:56,047 --> 01:10:57,549
וויל היה במיטה הזו

1572
01:10:57,632 --> 01:11:01,052
כי הוא היה מעורב
במתקפת הטרור במומבאי.

1573
01:11:01,094 --> 01:11:04,806
אולי הייתה במיטה הזו בגלל
הוא נדקר בצוואר

1574
01:11:04,889 --> 01:11:06,433
על ידי-- על פשע שנאה.

1575
01:11:06,891 --> 01:11:09,602
ואני הייתי במיטה הזאת
כי הלכתי לעבודה

1576
01:11:10,186 --> 01:11:11,938
וקיבלו תשלום כדי לעשות עבודה מסוכנת.

1577
01:11:12,022 --> 01:11:15,442
אז, כשהיית
מוקף בכל כך הרבה שנאה,

1578
01:11:15,525 --> 01:11:18,570
אממ, לא יכולתי להצטער
לעצמי.

1579
01:11:18,653 --> 01:11:20,780
אבל, מעולם לא נחשפתי

1580
01:11:20,864 --> 01:11:23,283
כמה שהייתי
בחדר הזה.

1581
01:11:23,575 --> 01:11:27,620
כאילו, חשוף פיזית
ומבחינה פסיכולוגית

1582
01:11:27,704 --> 01:11:31,458
לכמויות מגוחכות של טראומה,
ו...

1583
01:11:33,418 --> 01:11:37,547
היו לי חברים שתפסו אותי
דרכו. היה לי מזל.

1584
01:11:37,589 --> 01:11:40,050
גיליתי שמארק התארס
בחדר הזה.

1585
01:11:40,091 --> 01:11:41,509
זה עודד אותי.

1586
01:11:41,593 --> 01:11:44,179
אני זוכר את רדקליף,

1587
01:11:44,262 --> 01:11:45,722
ארנבות שמנמנות

1588
01:11:45,764 --> 01:11:48,141
מנסה לעשות כמה שיותר
מרשמלו כפי שאתה יכול.

1589
01:11:48,224 --> 01:11:50,477
♪♪

1590
01:11:50,560 --> 01:11:53,063
אני זוכר את מארק
מכסה את הפטמות שלו

1591
01:11:53,104 --> 01:11:55,190
עם מכונת TENS.

1592
01:11:55,273 --> 01:11:56,900
-הו!
-(צחוק)

1593
01:11:56,941 --> 01:11:59,986
דוד:
אני זוכר שהנחתי הימורים
על כמה אנחנו מתכווצים.

1594
01:12:00,070 --> 01:12:02,947
ג'מה:
ואין לך מושג
מה עומד מאחורי זה. (צוחק)

1595
01:12:02,989 --> 01:12:04,199
(לא ברור)

1596
01:12:04,282 --> 01:12:06,910
דוד:
רק את כל הדברים
שאתה חשוף אליו

1597
01:12:06,951 --> 01:12:08,286
עם פגיעה בעמוד השדרה.

1598
01:12:08,370 --> 01:12:10,789
זה קרה לי כאן,

1599
01:12:10,872 --> 01:12:12,957
אבל הצלחתי

1600
01:12:13,500 --> 01:12:16,795
למצוא אור פנימה
המקומות האפלים ביותר.

1601
01:12:16,836 --> 01:12:19,923
♪♪

1602
01:12:21,841 --> 01:12:24,469
♪♪

1603
01:12:24,552 --> 01:12:26,680
יש לי כל כך הרבה אהבה בחיי.

1604
01:12:26,763 --> 01:12:28,223
בשביל מישהו
זה גבר רווק

1605
01:12:28,306 --> 01:12:29,808
וכבר הרבה זמן,

1606
01:12:29,891 --> 01:12:31,976
לא מתחשק לי
אני לא נאהב.

1607
01:12:32,060 --> 01:12:34,854
אתה יודע, יש לי המון
של חברים טובים,

1608
01:12:34,938 --> 01:12:36,439
ואני כל כך בר מזל.

1609
01:12:36,481 --> 01:12:39,025
אה, בונז'ור!

1610
01:12:39,526 --> 01:12:44,114
זה עושה לי חיים
עם הנכות שלי טוב יותר.

1611
01:12:44,155 --> 01:12:45,532
לא הייתי מסוגל
לחיות עם זה.

1612
01:12:45,615 --> 01:12:48,034
לא הייתי מקבל
לגמור עם זה
אם הייתי לבד.

1613
01:12:48,118 --> 01:12:49,619
זה פשוט לא יעבוד.

1614
01:12:49,661 --> 01:12:52,664
אתה יודע שהייתי
אלוף קונקר
אה, ב, אה-- הייתי!

1615
01:12:52,706 --> 01:12:55,000
(צוחק)
זה היה בעיתונים
והכל.

1616
01:12:55,083 --> 01:12:57,127
-דייוויד: מארק,
שים את זה על גיליון השיחות.
-הייתי די צעיר.

1617
01:12:57,168 --> 01:13:00,422
-מארק: אלוף קונקר.
-דוד: טולגה,
אלוף הקונקרים.

1618
01:13:00,505 --> 01:13:01,631
טולגה:
מלך הקונקר.

1619
01:13:01,715 --> 01:13:04,009
(כולם צוחקים)

1620
01:13:04,050 --> 01:13:05,677
-דוד: איזה פאקינג
הישג.
-כֵּן.

1621
01:13:05,760 --> 01:13:07,637
-זה הדבר הכי טוב
אי פעם עשיתי, חבר.
-(דייוויד צוחק)

1622
01:13:07,679 --> 01:13:09,347
דוד:
אתה כפיל פעלולים לשעבר
עבור הארי פוטר,

1623
01:13:09,431 --> 01:13:12,600
-והדבר שאתה
הכי גאה ב--
-לא. הקונקרים הם רק--

1624
01:13:12,684 --> 01:13:14,978
-(מארק צוחק)
-רק שם למעלה.

1625
01:13:15,020 --> 01:13:16,771
-דניאל: זה אף פעם לא הרגיש
מגניב באותו זמן.
-לא, לא.

1626
01:13:16,855 --> 01:13:19,024
כאילו, לא היה בזה טעם
איפה שהייתי,

1627
01:13:19,065 --> 01:13:20,900
"אני משחק הארי פוטר"
ואני יכול לחזור לבית הספר

1628
01:13:20,984 --> 01:13:22,736
ולהיות כמו, "היי, חבר"ה,
אתה יודע-" לעזאזל לא!

1629
01:13:22,819 --> 01:13:25,697
זה הרגיש כמו--
לא כמו "שר הטבעות".
-דיוויד: חנון?

1630
01:13:25,739 --> 01:13:27,323
כשעשינו את הארי,
"שר הטבעות" היה כמו

1631
01:13:27,365 --> 01:13:29,951
-זה לאנשים מבוגרים,
וזה היה המגניב.
-מארק: כן.

1632
01:13:30,035 --> 01:13:31,786
ועכשיו, אני מסתכל אחורה,
ואני כאילו, הו לא.

1633
01:13:31,870 --> 01:13:33,872
זה היה כל כך מגניב להיות
קשור לסרטים האלה.

1634
01:13:33,913 --> 01:13:35,248
-כאילו, זה הכי טוב.
-טולגה: כן.

1635
01:13:35,331 --> 01:13:37,709
מה היה האהוב עליך?
מבחינת שיער.

1636
01:13:37,751 --> 01:13:39,627
-מבחינת שיער, שלוש.
-טולגה: שלוש, כן.

1637
01:13:39,711 --> 01:13:41,963
-דיוויד: לעבוד על, ארבע היו--
-טולגה: כן, ארבע היה הטוב ביותר.

1638
01:13:42,047 --> 01:13:44,674
חרא הצלילה היה מדהים.
-טולגה: כן, המים. (אנחות)

1639
01:13:44,716 --> 01:13:47,719
אני תמיד חושב על
ההבדל באיך--

1640
01:13:47,802 --> 01:13:49,804
- כי אנחנו
באותו גיל, נכון?
-כן, תוך שבועות.

1641
01:13:49,888 --> 01:13:51,306
-ואז אתם
הם באותו גיל.
-כֵּן.

1642
01:13:51,389 --> 01:13:54,559
אז, כאילו, כמה
החבר'ה האלה נראו מבוגרים יותר
כשפגשנו אותם.

1643
01:13:54,642 --> 01:13:56,644
-זה מרתק. כאילו,
הייתם גברים בשבילנו...
-פער גדול.

1644
01:13:56,728 --> 01:13:58,271
-כֵּן. כֵּן.
-דניאל: ...כשהייתי שם,
ואז,

1645
01:13:58,355 --> 01:14:01,816
עכשיו כולנו בשנות ה-30 לחיינו,
ואין כמו הבדל.
-כֵּן.

1646
01:14:01,900 --> 01:14:04,069
מאיפה באנו
בעוד 13 שנים,

1647
01:14:04,110 --> 01:14:07,072
ברור, אני עדיין
דברים שקפאים בחיים,

1648
01:14:07,155 --> 01:14:10,283
אבל אני חי באופן חילוני
דרך ההישגים שלך.

1649
01:14:10,367 --> 01:14:12,535
אז, אני כל כך גאה
משניכם,

1650
01:14:12,577 --> 01:14:15,705
אה, מה אתה עושה
במשחק הסרט. בִּיוֹשֶׁר.

1651
01:14:15,747 --> 01:14:19,250
וצופה איך שאתה
לעבור את הקריירה שלך

1652
01:14:19,334 --> 01:14:21,711
ואיך אתה מתמודד עם עצמך,
זה מגניב.

1653
01:14:21,753 --> 01:14:24,422
-לא הייתי
זה בכל דרך אחרת.
-דניאל: כמו כן,

1654
01:14:24,506 --> 01:14:26,049
המילה האחרונה שתעשה זאת
לעלות על הדעת איתך

1655
01:14:26,091 --> 01:14:28,968
הוא, כאילו, עומד
או עומדים. כאילו, אתה--
-חברים: ממ.

1656
01:14:29,052 --> 01:14:30,804
דניאל:
כשחושבים על
מערכות היחסים שאתה מטפח

1657
01:14:30,887 --> 01:14:33,598
והמרחבים שאתה מטפח
לאנשים אחרים,

1658
01:14:33,640 --> 01:14:35,433
כמו הדברים שהוצאת
אל העולם,

1659
01:14:35,475 --> 01:14:36,768
זה, כאילו, הרבה.

1660
01:14:36,810 --> 01:14:38,770
-כֵּן.
-דוד: אני רק מוצא

1661
01:14:38,853 --> 01:14:42,440
-שזו הדרך היחידה
אני יכול להמשיך עם זה.
-דניאל: כן.

1662
01:14:42,524 --> 01:14:44,442
כי היה לי באותו שבוע
בבית חולים,

1663
01:14:44,484 --> 01:14:46,027
הייתי כמו, "נכון, בסדר.

1664
01:14:46,111 --> 01:14:48,988
בואו נכעוס על זה
ובואו נחשוב בעצמנו"

1665
01:14:49,072 --> 01:14:52,242
ועד סוף השבוע,
זה פשוט לא עבד.

1666
01:14:52,283 --> 01:14:54,911
- לבריאות הנפשית שלך.
-דוד: אני חושב שהיית
כועס יותר מכל אחד.

1667
01:14:54,953 --> 01:14:57,580
-מה זה?
-דוד: כעסת יותר
ממני דרך כל זה.

1668
01:14:57,622 --> 01:14:59,791
-כֵּן.
-דוד: אתה באמת היית
כועס על זה.

1669
01:14:59,874 --> 01:15:01,459
-היה קשה לראות את זה.
-כֵּן.

1670
01:15:01,501 --> 01:15:04,629
דוד:
וכמובן, היית צריך לשים
המשקפיים המזוינים אחריי.

1671
01:15:04,671 --> 01:15:06,548
היית צריך לעשות את הפאקינג
תרגיל אחרי. זה דפוק.

1672
01:15:06,631 --> 01:15:09,467
-זה היה די מוזר.
-למען האמת אף פעם לא חשבתי
על זה בזמנו

1673
01:15:09,509 --> 01:15:11,094
כי זה היה כזה--
היה חלק מזה

1674
01:15:11,136 --> 01:15:13,054
זה היה דבר כל כך טבעי.
כמו, כמובן,

1675
01:15:13,138 --> 01:15:15,682
מארק הולך להשתלט
עבור דייב... (לא ברור)
-כן, כן.

1676
01:15:15,765 --> 01:15:17,475
זה לא כאילו הלכנו,
"אה, בסדר,

1677
01:15:17,517 --> 01:15:19,436
אז איך אתה מרגיש, מארק,
על לעשות את זה עכשיו?"

1678
01:15:19,477 --> 01:15:21,938
אף אחד לא היה חולם...
לא הייתי חולם
לשאול אותך באותו זמן.

1679
01:15:21,980 --> 01:15:25,108
אבל אני גם חושב,
אתה גם חושב,
"דייב ישתפר."

1680
01:15:25,150 --> 01:15:27,360
-דניאל: כן, כן.
-הייתי די הרבה
משוכנע ב-100%.

1681
01:15:27,444 --> 01:15:28,695
היית הולך
להשתפר.

1682
01:15:28,778 --> 01:15:30,739
-ידעתי מיד.
-דניאל: באמת?

1683
01:15:30,822 --> 01:15:32,657
דוד:
והאם אתה יודע
מה באמת דפוק את זה

1684
01:15:32,741 --> 01:15:34,242
זה כאשר קיבלתי את הציסטה.

1685
01:15:34,617 --> 01:15:36,578
-דניאל: כן.
זה שינה את המשחק,

1686
01:15:36,661 --> 01:15:40,206
ובגלל זה אני
איפה אני עכשיו ו...

1687
01:15:42,917 --> 01:15:45,628
(דייוויד נאנח)

1688
01:15:45,670 --> 01:15:49,174
אני לא רוצה לקבל
לאן זה כנראה יגיע.

1689
01:15:50,175 --> 01:15:52,344
אני לא... אני חייב.

1690
01:15:52,844 --> 01:15:56,514
כולנו צריכים לצפות לזה
בצורה קטנה.

1691
01:15:56,598 --> 01:16:00,310
כאילו, מצפה
אולי לאבד את הזרוע הזו.

1692
01:16:00,352 --> 01:16:02,395
ובאיזה שלב,

1693
01:16:02,479 --> 01:16:04,564
אני לא יודע כמה זמן,

1694
01:16:04,647 --> 01:16:07,776
אבל יש מעט אנשים
אני יכול להגיד את זה מסביב.

1695
01:16:07,859 --> 01:16:10,695
-חברים: ממ.
אבל בשבילכם, בנים, כמו...

1696
01:16:12,614 --> 01:16:14,366
פשוט, אתה יודע למה אני מתכוון,

1697
01:16:14,449 --> 01:16:16,576
זה לא הולך
שיהיה קל לראות אותי.

1698
01:16:17,077 --> 01:16:19,037
תתכוננו לגרוע מכל,
מקווה לטוב,

1699
01:16:19,079 --> 01:16:21,081
-ופשוט, אתה יודע...
-מיום ליום, לא?

1700
01:16:21,164 --> 01:16:23,333
אני עדיין אהיה אני,
מה שלא יהיה,

1701
01:16:23,375 --> 01:16:25,710
זה לא ייקח
זה הרחק ממני.

1702
01:16:25,752 --> 01:16:27,212
טולגה:
ואני לא חושב שאף אחד מאיתנו...

1703
01:16:27,295 --> 01:16:30,674
מארק:
רק צריך לנסות ו,
לנסות להיות בן הזוג הכי טוב שלו.

1704
01:16:30,715 --> 01:16:33,176
התמקדו בנקודות החיוביות

1705
01:16:33,218 --> 01:16:35,387
ואתה יודע,
להעריך את הזמנים הטובים

1706
01:16:35,470 --> 01:16:36,971
יש לך עם דייב
כשהם טובים.

1707
01:16:37,055 --> 01:16:37,889
(צחוק)

1708
01:16:37,972 --> 01:16:40,016
אתה יודע,
לעבור את הזמנים הרעים

1709
01:16:40,058 --> 01:16:41,643
כי הוא הולך
יש זמנים רעים,

1710
01:16:41,726 --> 01:16:43,019
אבל, אתה יודע,
כל עוד הזמנים הטובים

1711
01:16:43,061 --> 01:16:45,730
עדיין עולים על או משתנים
עם הזמנים הרעים,

1712
01:16:45,814 --> 01:16:47,732
אני חושב שאתה במקום טוב.

1713
01:16:47,816 --> 01:16:49,693
דוד:
זה תהליך של אבל

1714
01:16:49,734 --> 01:16:51,736
-לכולנו בפנים
בדרך אחרת, נכון?
-ממ.

1715
01:16:51,778 --> 01:16:54,656
-טולגה: היום הכי הרבה
דיברתי על זה.
-כֵּן.

1716
01:16:54,739 --> 01:16:56,866
-טולגה: אפילו עכשיו,
ובעוד 13 שנים.
-כֵּן.

1717
01:16:56,908 --> 01:16:59,911
מארק:
אני רק כנראה
בששת החודשים האחרונים

1718
01:16:59,953 --> 01:17:01,705
צפה שוב בפוטר.
-דניאל: באמת?

1719
01:17:01,746 --> 01:17:03,206
מארק:
כן. רק בגלל

1720
01:17:03,248 --> 01:17:05,041
הילדים שלי רצו לצפות בהם,
ואני חייב להודות,

1721
01:17:05,083 --> 01:17:07,419
-הם סרטים טובים.
-דניאל: הו, זה מגניב.
זה נחמד.

1722
01:17:07,502 --> 01:17:09,212
כן, הילדים שלי אוהבים אותם,
וכמובן,

1723
01:17:09,254 --> 01:17:12,090
-רק צופה בהם לגמרי
טרי 12 שנים על.
-דניאל: כן, זה מגניב.

1724
01:17:12,173 --> 01:17:14,259
-אתה יכול בעצם
להעריך אותם קצת יותר.
-דניאל: כן.

1725
01:17:14,300 --> 01:17:16,136
מארק:
אבל, כל הזמן,
יש לי טעם רע בפה,

1726
01:17:16,219 --> 01:17:18,680
אז הייתי כמו
אני לא רוצה לצפות בזה.
-לֹא.

1727
01:17:18,763 --> 01:17:21,683
טולגה:
אני מנסה להעריך
מה שעשיתי

1728
01:17:21,766 --> 01:17:22,934
ומה שעשינו
ומה דייב עשה,

1729
01:17:23,018 --> 01:17:26,187
והיה לנו
כמה זמנים מדהימים,

1730
01:17:26,271 --> 01:17:28,982
ואנחנו כן מעלים זיכרונות וצוחקים
על דברים שקרו,

1731
01:17:29,065 --> 01:17:31,693
אבל יש את הדבר הזה,
אתה יודע.

1732
01:17:31,776 --> 01:17:33,153
(פטפוט עמום)

1733
01:17:33,236 --> 01:17:37,198
דוד:
על כל הקשיים
שהיה לזה

1734
01:17:37,282 --> 01:17:39,284
רגשית על כולנו,

1735
01:17:39,325 --> 01:17:43,038
הרבה דברים חיוביים
יצאו משליליות.

1736
01:17:43,121 --> 01:17:45,290
ברור, כי אנחנו לא יכולים
תעשה את הטיפשות במלואה,

1737
01:17:45,373 --> 01:17:48,335
אני חושב שכל עוד אנחנו פשוט
ראה את התהליך הזה כאן למטה...

1738
01:17:48,418 --> 01:17:49,586
לאחר התאונה של דייב,

1739
01:17:49,627 --> 01:17:51,629
הפוקוס שלי ניסה
לעשות חבלול פעלולים

1740
01:17:51,713 --> 01:17:53,757
או עבודת החוטים, המעופפת
שאתה רואה בסרטים,

1741
01:17:53,798 --> 01:17:55,800
עכשיו בטוח ככל האפשר.

1742
01:17:55,884 --> 01:17:58,470
זה היה ההישג העיקרי
מאז שדייב עבר את התאונה שלו.

1743
01:17:58,553 --> 01:18:00,638
♪♪

1744
01:18:00,680 --> 01:18:03,808
פעלול צריך להיראות מסוכן,
אבל זה לא אמור להיות מסוכן.

1745
01:18:03,850 --> 01:18:05,643
זה יהיה נחמד לקבל
מה יש לנו עם התיק,

1746
01:18:05,685 --> 01:18:07,687
כמו ארץ
וקצת התגלגלות,

1747
01:18:07,771 --> 01:18:10,065
אז זה לא פשוט מפסיק
-טולגה: בסדר. כן, מגניב.

1748
01:18:11,649 --> 01:18:15,278
זה הרגיש כמו
חובה לעשות זאת.

1749
01:18:15,320 --> 01:18:18,323
אממ, למרבה המזל, יש לנו את שנינו
היה די טוב בזה.

1750
01:18:18,406 --> 01:18:21,242
אני מתגאה בהרבה
בצד הזה של העבודה.

1751
01:18:23,578 --> 01:18:26,998
המטרה היא לעשות פעלולים טובים,
אבל לעשות אותם בבטחה.

1752
01:18:27,040 --> 01:18:30,251
אז, שנינו הכנו
מאמץ גדול מהבחינה הזו.

1753
01:18:30,335 --> 01:18:32,253
(שורש)

1754
01:18:34,339 --> 01:18:37,592
-רק בודק, גרנט, לחץ?
-מענק: 60 PSI.

1755
01:18:37,676 --> 01:18:39,344
אז, עלה 20 PSI...

1756
01:18:39,386 --> 01:18:41,096
מאז הארי פוטר,
אני וטולגה עבדנו

1757
01:18:41,179 --> 01:18:43,556
כל סרט ביחד
בשמונה השנים האחרונות,

1758
01:18:43,640 --> 01:18:46,309
מהכרת ילד
זה היה בן 15,

1759
01:18:46,351 --> 01:18:49,187
עכשיו, עכשיו להיות גבר
ומדהים בעבודה שלו.

1760
01:18:49,270 --> 01:18:52,190
-(צחוק)
-עכשיו, יש לנו חברים,
משפחה.

1761
01:18:52,273 --> 01:18:54,192
פשוט, אתה יודע,
אנחנו מתראים כל הזמן,

1762
01:18:54,275 --> 01:18:57,320
זה פשוט מדהים מה יש
בא מהארי פוטר,

1763
01:18:57,362 --> 01:19:00,323
ובאותו זמן בלי
להבין כמה פרויקט גדול,

1764
01:19:00,365 --> 01:19:01,741
לא רק מבחינת קריירה,

1765
01:19:01,825 --> 01:19:04,703
אלא גם לחברות
ואתה יודע, חיים עתידיים.

1766
01:19:04,786 --> 01:19:07,956
(פטפוט בהמון)

1767
01:19:07,997 --> 01:19:10,208
♪♪

1768
01:19:10,291 --> 01:19:12,043
דוד:
בונז'ור!

1769
01:19:12,127 --> 01:19:15,922
-(מחיאות כפיים, עידוד)
-(פטפוט לא ברור)

1770
01:19:16,006 --> 01:19:18,299
תודה לכולם!

1771
01:19:18,383 --> 01:19:19,718
תודה לך!

1772
01:19:19,801 --> 01:19:23,054
-(הפטפטת נמשכת)
-(ציוץ ציפורים)

1773
01:19:25,890 --> 01:19:28,268
רשמי:
נכון, גריפינדור! בִּמְהִירוּת!

1774
01:19:28,893 --> 01:19:33,231
-קפטן: בהצלחה, אדוני.
-מארק: אומר לך
כרגע (לא ברור).

1775
01:19:33,314 --> 01:19:36,401
(המון מריע)

1776
01:19:37,736 --> 01:19:39,279
דארן יוצא לשחק,
לאהוב את זה.

1777
01:19:39,362 --> 01:19:41,364
הוא משחק. הוא אוהב את זה.
הוא, כאילו, כל כך נרגש.

1778
01:19:41,448 --> 01:19:43,158
-דוד: לשחק?
-חבר: כן.

1779
01:19:43,241 --> 01:19:45,035
שחקן:
כן, אני חושב שזה לא
נראה טוב עבורנו.

1780
01:19:45,076 --> 01:19:47,328
-(נאנח)
-(המון מריע)

1781
01:19:47,412 --> 01:19:49,289
הו, הוא בחוץ!

1782
01:19:49,372 --> 01:19:52,250
דניאל:
יש כל כך הרבה אנשים
שפגשתי בסרטים האלה

1783
01:19:52,292 --> 01:19:55,003
למי, כמו, אכפת, אוהב,
עמוק עלינו

1784
01:19:55,086 --> 01:19:56,880
בערך מההתחלה.

1785
01:19:56,921 --> 01:19:59,257
-מוואה!
-(פטפוטים בהמון)

1786
01:19:59,341 --> 01:20:01,926
דניאל:
זה נחמד כי זה אומר
ש-10 השנים האלה,

1787
01:20:02,010 --> 01:20:04,262
הם מונצחים
בעובדה ש

1788
01:20:04,346 --> 01:20:06,014
זה, כמו, משפחת פוטר
עדיין קיים

1789
01:20:06,097 --> 01:20:09,768
והאם הדבר הזה הוא
השפיע על כל כך הרבה אנשים.

1790
01:20:09,851 --> 01:20:11,561
זה לא סתם ככה
הניסיון הזה הסתיים

1791
01:20:11,603 --> 01:20:13,146
עם 10 השנים האלה.

1792
01:20:13,229 --> 01:20:15,398
זה משהו שאנחנו בערך
כולם נושאים איתנו

1793
01:20:15,440 --> 01:20:17,859
בדרכים שונות
דרך מערכות היחסים

1794
01:20:17,942 --> 01:20:19,444
שעדיין יש לנו משם
ואתה יודע,

1795
01:20:19,486 --> 01:20:20,570
ואלה שאנחנו לא.

1796
01:20:22,822 --> 01:20:24,783
(אנחות)

1797
01:20:25,200 --> 01:20:27,077
גרג:
אתה יודע, הייתי בכמה
של משחקי הקריקט.

1798
01:20:27,118 --> 01:20:29,162
אני ממש לא אוהב ללכת.

1799
01:20:29,829 --> 01:20:32,916
לראות אותו ממש כואב לי.
זה באמת קורה.

1800
01:20:32,957 --> 01:20:35,251
(פטפוט בהמון)

1801
01:20:35,293 --> 01:20:37,128
מארק:
גרג, אני יודע שהוא מחזיק את עצמו,

1802
01:20:37,212 --> 01:20:38,797
אתה יודע, קצת יותר אחראי
מכל אחד

1803
01:20:38,838 --> 01:20:40,006
כי הוא היה
אחראי באותו יום.

1804
01:20:40,090 --> 01:20:41,299
אני לא חושב שזו הייתה אשמתו.

1805
01:20:41,341 --> 01:20:43,885
אבל בית הספר הישן של גרג,
הוא לא?

1806
01:20:43,927 --> 01:20:46,304
אתה יודע, בדרך בית הספר הישן
זה לקבור דברים

1807
01:20:46,346 --> 01:20:48,807
ולא ממש מדברים על
או להזכיר את זה.

1808
01:20:49,182 --> 01:20:51,976
גרג:
אני כן נאבקת. אני שונא את זה.

1809
01:20:52,060 --> 01:20:54,896
אתה יודע,
להכיר אותו כמו שהוא,

1810
01:20:54,979 --> 01:20:57,399
אתה יודע,
טיפוס וקפיצה, ו...

1811
01:20:57,482 --> 01:21:00,819
אני חושב שדייב ראה אותו כמוהו
דמות אב לפני זה.

1812
01:21:00,860 --> 01:21:03,405
אז, אתה יודע, ברור,
לא צריך אותו

1813
01:21:03,488 --> 01:21:05,156
כי הוא לא רוצה
תתמודד עם זה, גרג,

1814
01:21:05,240 --> 01:21:06,866
ואז דייב כנראה
תוהה לגבי.

1815
01:21:06,950 --> 01:21:10,161
זה קורע לב.

1816
01:21:10,203 --> 01:21:11,579
גרג:
אני חייב לומר, דייב,
אתה נראה ממש טוב,

1817
01:21:11,663 --> 01:21:14,165
-אתה יודע, בצורה הכי יפה.
-דייב: הו, לעזאזל.

1818
01:21:14,249 --> 01:21:16,960
-תרגיש חרא.
הגוף קורס.
-גרג: אבל לא, אתה באמת עושה זאת.

1819
01:21:17,002 --> 01:21:19,170
למעשה לבשת
קצת משקל על הפנים שלך

1820
01:21:19,212 --> 01:21:21,840
-כי בפעם האחרונה,
היית באמת...
-דוד: כן.

1821
01:21:21,881 --> 01:21:23,925
אבל לא התראינו...

1822
01:21:24,009 --> 01:21:25,635
מה, טרום קוביד?

1823
01:21:25,677 --> 01:21:28,346
-גרג: האם זה היה כל כך ארוך?
-יכול להיות, כן.

1824
01:21:28,388 --> 01:21:30,348
התכוונתי לבוא, אבל
בגלל עניין ה-COVID--

1825
01:21:30,390 --> 01:21:32,684
-כן, זה החמיר.
-גרג: כן. אנחנו עושים--

1826
01:21:32,726 --> 01:21:35,437
אני אנסה לצלצל אליך
כמה שאני יכול.
-דוד: כן, זה בסדר.

1827
01:21:36,730 --> 01:21:38,982
(ציוץ ציפורים)

1828
01:21:39,024 --> 01:21:42,277
-דן הארטלי: אנחנו הולכים לקחת
הפסקה קטנה בעוד כמה דקות.
-כן, אתה ממשיך.

1829
01:21:46,031 --> 01:21:47,574
אני שונאת לראות אותו.

1830
01:21:47,866 --> 01:21:50,326
אני שונאת לראות אותו
ככה, אתה יודע.

1831
01:21:50,368 --> 01:21:52,370
ובצורה הכי יפה,
אני אגיד

1832
01:21:52,454 --> 01:21:54,456
הלוואי שמעולם לא פגשתי אותו
כשאני רואה אותו ככה,

1833
01:21:54,539 --> 01:21:57,542
כי הוא לא יהיה כזה
שאם הוא לא היה פוגש אותי.

1834
01:21:57,625 --> 01:21:58,793
אתה יודע?

1835
01:21:58,877 --> 01:22:00,837
אני הייתי האחרון שנגע בו
כשהוא באמת יכול ללכת,

1836
01:22:00,879 --> 01:22:03,340
ואני הייתי הראשון
לגעת בו
כשהוא לא יכול היה ללכת.

1837
01:22:03,381 --> 01:22:05,759
וזה היה--
זו הרגשה נוראית.

1838
01:22:05,842 --> 01:22:08,636
נחנק עכשיו.
מַחרִיד.

1839
01:22:09,804 --> 01:22:11,473
(לחיצה על הלשון)

1840
01:22:11,556 --> 01:22:13,641
אבל, הנה לך.

1841
01:22:13,725 --> 01:22:15,977
הנה לך. (אנחות)
סד מסכן.

1842
01:22:16,770 --> 01:22:18,438
מִצטַעֵר.

1843
01:22:20,732 --> 01:22:25,487
זה כואב.
דן, אני חייב לספר לך.
באמת עושה.

1844
01:22:25,570 --> 01:22:29,240
(נאנח) זה כן.
דפקתי את חייו ישר.

1845
01:22:31,076 --> 01:22:35,080
דפק את זה ממש כי הוא...
אתה יודע... הו, אני לא יודע.

1846
01:22:35,163 --> 01:22:36,331
מה הוא היה עושה עכשיו?

1847
01:22:36,414 --> 01:22:39,084
הוא היה עושה הכל
הוא אהב עכשיו. אתה יודע?

1848
01:22:39,167 --> 01:22:40,585
הוא יעשה כל מה שהוא אוהב.

1849
01:22:40,669 --> 01:22:41,961
תעשה תמונות גדולות,

1850
01:22:42,045 --> 01:22:44,964
לעשות את מה שהוא תמיד נהנה

1851
01:22:45,048 --> 01:22:47,509
מאז שהכרתי אותו כילד,
אתה יודע?

1852
01:22:47,592 --> 01:22:49,135
דן הארטלי:
אתה לא יכול לחתוך את עצמך
קצת רפיון

1853
01:22:49,219 --> 01:22:50,929
ולומר שזה היה
תאונה, זה היה יום?

1854
01:22:51,012 --> 01:22:52,681
אני מנסה.

1855
01:22:55,308 --> 01:22:58,770
אני עדיין מאשים את עצמי
כי הייתי שם.

1856
01:22:58,853 --> 01:23:01,940
(ציוץ ציפורים)

1857
01:23:02,607 --> 01:23:06,152
אבל הוא עדיין מדבר איתי.
הוא עדיין אוהב אותי, אני חושב.

1858
01:23:06,236 --> 01:23:08,488
אז, זה העיקר.

1859
01:23:10,907 --> 01:23:14,327
אבל, גרג, עשיתי. העבודה שלי הייתה...
-גרג: כן.

1860
01:23:14,411 --> 01:23:17,956
...כדי ללכת לשם
ולשים את הגוף שלי

1861
01:23:17,997 --> 01:23:21,418
ואת ההוויה שלי
במצב של סיכון.

1862
01:23:21,459 --> 01:23:24,963
וזה היה בערך
הביטחון שלי בעצמי,

1863
01:23:25,046 --> 01:23:28,800
האמון של עמיתיי בי,

1864
01:23:28,883 --> 01:23:32,053
אבל מתוך, זה חייב להיות

1865
01:23:32,137 --> 01:23:36,016
תוצאה חיובית,
או שאני לא יכול--

1866
01:23:36,099 --> 01:23:38,143
זה יותר מדי,
אתה יודע למה אני מתכוון?

1867
01:23:38,184 --> 01:23:41,312
זה יותר מדי בשבילי,
עבור האנשים שלי, והאהובים שלי,

1868
01:23:41,354 --> 01:23:44,357
לאנשים כמו
כל מי שאוהב אותי. אז...

1869
01:23:44,441 --> 01:23:48,194
בעצם היית צריך,
אתה יודע, היה לך משהו

1870
01:23:48,278 --> 01:23:51,322
זה היה לפניך
פתאום צריך לשנות,

1871
01:23:51,364 --> 01:23:53,658
והיית צריך ללכת כאילו,
"מי אני בלי זה?"

1872
01:23:53,742 --> 01:23:56,578
-זה באמת מדהים. כֵּן...
-דוד: אבל זה קבוע
עבודה בתהליך.

1873
01:23:56,661 --> 01:24:00,999
יש לי משהו מאוד ייחודי
מסע על הפלנטה הזו.

1874
01:24:01,458 --> 01:24:04,669
וזה-זה שלי. זה שלי,
ואני רק צריך להיות הבעלים של זה.

1875
01:24:04,711 --> 01:24:07,339
דניאל:
זה מה שאמרתי
מוקדם יותר, אפילו ביום הגרוע ביותר שלך,

1876
01:24:07,380 --> 01:24:09,382
את עדיין חברה טובה יותר
מרוב האנשים.

1877
01:24:09,466 --> 01:24:12,177
ובכן, זה מאוד נחמד מצידך.
כֵּן.

1878
01:24:12,260 --> 01:24:14,471
כֵּן. טוב, אני אנסה
ולחרבן את עצמי בשבילך

1879
01:24:14,512 --> 01:24:17,640
-עד סוף הלילה,
וזהו, זה שלם.
-(צחוק)

1880
01:24:18,016 --> 01:24:22,020
-אה, נחמד לראות אותך.
-(צחוק)

1881
01:24:23,021 --> 01:24:25,690
דניאל:
אני לא רוצה לדבר על דייב
כאילו חייו הם טרגדיה

1882
01:24:25,732 --> 01:24:27,650
- כי זה ממש לא.
-דוד: אוהב אותך.

1883
01:24:27,692 --> 01:24:30,445
-נעים לראות אותך.
תן לי נשיקה.
-גרג: כן.

1884
01:24:30,528 --> 01:24:32,530
-ממזר זקן ומטופש. כֵּן.
-גרג: נתראה בבוקר.

1885
01:24:32,572 --> 01:24:35,158
-בסדר, חבר.
-דוד: (צוחק) נתראה מאוחר יותר.

1886
01:24:35,200 --> 01:24:36,868
נעים לראות אותך.

1887
01:24:36,910 --> 01:24:39,829
דניאל:
הדרך שבה חייו השפיעו
את חייהם של האנשים סביבו

1888
01:24:39,871 --> 01:24:43,625
אומר שזה הכי רחוק
דבר מזה, שניתן להעלות על הדעת.

1889
01:24:43,708 --> 01:24:46,127
אבל זה...

1890
01:24:46,628 --> 01:24:48,046
זה לא הוגן.

1891
01:24:48,129 --> 01:24:50,173
אממ, הוא לא היה צריך
היה צריך לעשות כל דבר מזה.

1892
01:24:50,215 --> 01:24:53,093
הוא יכול היה פשוט, כאילו,
חי ב--

1893
01:24:53,176 --> 01:24:55,720
הוא יכול היה ממש כמו,
אתה יודע,

1894
01:24:55,762 --> 01:24:57,889
היה פעלולן
וחגג ממש חזק.
(צוחק)

1895
01:24:57,972 --> 01:25:00,934
♪♪

1896
01:25:01,017 --> 01:25:03,186
(חריקת שער)

1897
01:25:03,228 --> 01:25:06,481
דוד:
מה יש מאחורי השערים האלה?

1898
01:25:06,564 --> 01:25:08,692
-הו וואו!
-דניאל: הנה לך.

1899
01:25:08,733 --> 01:25:11,069
הוא אחד האנשים הבודדים

1900
01:25:11,152 --> 01:25:13,405
שאני יכול להעלות זיכרונות
על פוטר באמת,

1901
01:25:13,446 --> 01:25:15,532
ממש, כאילו, מקסים,
דרך נוסטלגית עם.

1902
01:25:15,573 --> 01:25:18,368
אוקיי, הנה כמה דברים
אנחנו זוכרים.

1903
01:25:18,410 --> 01:25:22,247
-הו כן, מגניב! אוי גבר!
-זו הדקירה
של הזרוע?

1904
01:25:22,330 --> 01:25:24,040
-דקירת הבזיליסק.
-הבזיליסק.

1905
01:25:24,082 --> 01:25:26,084
זה סלית'רין קווידיץ',
HP one and two.

1906
01:25:26,167 --> 01:25:29,587
אז 100% אחד מאלה היה שלך.
-דיוויד: כן, אני בהחלט
לבשה את התלבושת הזו.

1907
01:25:29,671 --> 01:25:31,965
לחלק מאלה יש
שמות בפנים-- הו, דיוויד הולמס!

1908
01:25:32,048 --> 01:25:34,050
הנה לך.
-לִי! לִי!

1909
01:25:34,092 --> 01:25:36,177
תן לי להריח
איזה אפטר שייב מחורבן

1910
01:25:36,261 --> 01:25:38,179
לבשתי ב
זה הזמן לנסות ו...

1911
01:25:38,263 --> 01:25:41,141
(מרחרח) כן. עשיתי--

1912
01:25:41,224 --> 01:25:43,435
-אני מזהה את הריח.
-דניאל: אתה חושב על זה? כֵּן.

1913
01:25:43,518 --> 01:25:46,771
-דוד: אה כן,
זה מגניב, בנאדם.
-דניאל: מתוק.

1914
01:25:46,855 --> 01:25:48,398
♪♪

1915
01:25:48,440 --> 01:25:51,109
ואתה יודע,
זה הסיפור

1916
01:25:51,192 --> 01:25:54,112
שהכי חשוב
אלי מפוטר.

1917
01:25:54,154 --> 01:25:57,282
(צוחק)
"שרביטים במצב טוב."

1918
01:25:57,365 --> 01:25:59,117
דוד:
האם זה מרגיש מוזר להחזיק
שוב בידך?

1919
01:25:59,200 --> 01:26:03,580
-דניאל: זה מרגיש מטריד
מוכר, בעצם. (צוחק)
-דוד: כן.

1920
01:26:03,621 --> 01:26:06,041
היית תלוי הפוך,
עשית חצי סלטה,

1921
01:26:06,124 --> 01:26:07,459
נחת במושב.

1922
01:26:07,542 --> 01:26:10,086
-דניאל: עשיתי את זה? לְהִתְקַרֵר.
-הו כן, עשית.

1923
01:26:10,128 --> 01:26:11,421
דניאל:
אלו היו 10 שנים מדהימות.

1924
01:26:11,463 --> 01:26:13,298
אתה יודע, זה טוב
להודות

1925
01:26:13,340 --> 01:26:14,966
שכל זה יכול להיות נכון,

1926
01:26:15,050 --> 01:26:17,844
-והדבר הנורא הזה
קרה לדייב.
-דוד: על מה זה?

1927
01:26:17,927 --> 01:26:19,637
דניאל:
כובע מיון.

1928
01:26:19,721 --> 01:26:21,389
-דוד: זה באמת?
אני מתכוון, כנראה.

1929
01:26:21,473 --> 01:26:23,850
-"לא למחוץ."
דן, תדביק את זה על הראש שלי.

1930
01:26:23,933 --> 01:26:25,727
-(צוחק)
-תזדיין אותם.

1931
01:26:25,810 --> 01:26:27,062
(מתקמט נייר)

1932
01:26:27,145 --> 01:26:28,980
עדיף להגיד סליחה
מאשר לבקש רשות.

1933
01:26:29,064 --> 01:26:30,940
-(מתקמט)
-(צוחק)

1934
01:26:30,982 --> 01:26:32,942
מיין אותי ל...

1935
01:26:32,984 --> 01:26:35,904
-כלומר, זוג רגליים
יהיה שימושי.
-(צוחק)

1936
01:26:35,987 --> 01:26:38,323
תזדיין עם הבית.
אני רק אקח את הכובע.
-(צוחק)

1937
01:26:38,406 --> 01:26:40,241
(צוחק)
קדימה, תשדוד את זה. בוא נלך.

1938
01:26:40,325 --> 01:26:44,496
-הייתי מאוהב בעבודה שלי.
עדיין אני, בצורה מוזרה.
-בוא נלך. שוק שחור.

1939
01:26:44,537 --> 01:26:45,789
♪♪

1940
01:26:45,830 --> 01:26:48,416
היו לי חברים נהדרים,
חוויות נהדרות,

1941
01:26:48,500 --> 01:26:51,628
כסף טוב וכל זה.

1942
01:26:51,670 --> 01:26:54,005
זו הייתה האהבה הכי גדולה
של חיי.

1943
01:26:54,047 --> 01:26:55,715
אחת האהבות היחידות שלי, באמת.

1944
01:26:57,300 --> 01:27:00,011
אם הרגליים שלי יחזרו מחר,
הייתי חוזר לעבודה.

1945
01:27:00,095 --> 01:27:03,181
זו עבודה טובה
זה היה בשבילי.

1946
01:27:03,640 --> 01:27:05,767
-לעזאזל, בנאדם, אני אוהב קולנוע.
-דניאל: כן.

1947
01:27:05,850 --> 01:27:08,144
דוד:
אני אוהב את העבודה הזו.
אני אוהב את התעשייה הזו.

1948
01:27:08,186 --> 01:27:09,521
אני אוהב את מה שזה עושה בשבילי.

1949
01:27:09,562 --> 01:27:11,731
אני אוהב את מה שזה נעשה
עבור אנשים אחרים.

1950
01:27:11,815 --> 01:27:15,276
- לעולם אל תוותר על זה, חבר.
-דניאל: אני לעזאזל לא,
אל תדאג.

1951
01:27:21,491 --> 01:27:23,868
דוד:
בסדר, אז...

1952
01:27:23,910 --> 01:27:26,496
היי לכולם וברוכים הבאים
בחזרה לפעלולים ערמומיים,

1953
01:27:26,538 --> 01:27:30,125
סדרת פודקאסט דנה
כל הדברים פועלים בפעלולים.

1954
01:27:30,166 --> 01:27:33,128
היום, יש לנו
האורח המקסים גרג טאונלי.

1955
01:27:33,211 --> 01:27:34,379
מה שלומך, גרג?
אתה בסדר?

1956
01:27:34,421 --> 01:27:37,716
("תפילה משלי"
מאת ניק מולווי מנגן)

1957
01:27:39,467 --> 01:27:42,429
♪ איכשהו ♪

1958
01:27:42,512 --> 01:27:45,306
♪ אהובתי ♪

1959
01:27:49,853 --> 01:27:53,064
♪ איכשהו ♪

1960
01:27:53,106 --> 01:27:55,400
♪ אהובתי ♪

1961
01:27:56,526 --> 01:28:00,321
♪ שמור אותי
לב פתוח בגיהנום ♪

1962
01:28:02,240 --> 01:28:05,076
♪ תן לי את האומץ
להרגיש הכל ♪

1963
01:28:05,160 --> 01:28:07,495
♪ היופי של הסתיו ♪

1964
01:28:07,579 --> 01:28:10,582
♪ כשאני רוצה לברוח ♪

1965
01:28:12,459 --> 01:28:15,295
♪ כשאני רוצה לברוח ♪

1966
01:28:15,712 --> 01:28:18,840
-דניאל: הו, חרא. (מתנשפים)
-דוד: הו, זה שערורייתי.

1967
01:28:18,923 --> 01:28:21,426
-הו, הימים שלי! אה, תראה את זה.
-דניאל: ישו.

1968
01:28:22,093 --> 01:28:23,511
דוד: אה, שתוק.

1969
01:28:23,595 --> 01:28:25,805
דניאל:
הו לא, שברתי את זה.

1970
01:28:25,889 --> 01:28:28,600
סטיב, זה לא
עושה את זה יותר. (צוחק)

1971
01:28:28,683 --> 01:28:30,810
דוד:
לא אשמתי,
אל תאשים אותי.

1972
01:28:31,436 --> 01:28:33,688
-הרג את זה.
-זיניתי את הבאטמוביל, חבר'ה.

1973
01:28:33,772 --> 01:28:35,273
(צחוק)

1974
01:28:35,315 --> 01:28:36,983
לא צילמנו את זה!
אף אחד לא מצלם את זה!

1975
01:28:37,067 --> 01:28:38,735
-דייב, מהר!
-(צחוק)

1976
01:28:38,777 --> 01:28:41,488
♪ הלב שלי בכל פעם שאני אומר ♪

1977
01:28:42,947 --> 01:28:46,451
♪ שזה לא יודע
איך לשבור ♪

1978
01:28:47,952 --> 01:28:51,039
♪ ושמצבי טוב יותר
בדרך זו ♪

1979
01:28:53,291 --> 01:28:56,378
♪ קדימה, אדוני,
עזור לי להישאר ♪

1980
01:29:01,299 --> 01:29:04,469
♪ איכשהו ♪

1981
01:29:04,552 --> 01:29:06,805
♪ אהובתי ♪

1982
01:29:11,476 --> 01:29:14,896
♪ איכשהו ♪

1983
01:29:14,979 --> 01:29:17,023
♪ אהובתי ♪

1984
01:29:18,817 --> 01:29:21,528
♪ אנחנו יכולים לסבול
הבלתי נסבל? ♪

1985
01:29:24,322 --> 01:29:26,616
♪ איך לשאת
הבלתי נסבל? ♪

1986
01:29:34,040 --> 01:29:37,919
♪ איך לשאת
הבלתי נסבל... ♪